פרק 1: מבוא
הנושא הנבחר הינו בדיקת היכולת לזהות רגשות במצבים חברתיים שונים כאשר הסביבה עוטה מסיכות בקרב תלמיד כיתה ג' המאובחן על הרצף האוטיסטי ומשולב בכיתת חינוך רגיל.
ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי חווים קושי בזיהוי רגשות של האחר, הן בהבעות פנים, הן באמצעות שפת גוף והן בהבעה מילולית. הקושי בזיהוי רגשות של אחר בא לידי ביטוי הן עבור רגשות בסיסיים (קרי, שמחה, עצב, פחד, כעס, גועל, הפתעה) והן עבור רגשות מורכבים (כגון: עניין, שעמום, התרגשות, דאגה, אכזבה, תסכול, גאווה, בושה, כאב, התבדחות וכדומה). כמו כן, הקושי בזיהוי רגשות של האחר הינו אוניברסלי ונראה כי ילדים בקבוצת הגיל 5-9 מתקשים במיוחד בזיהוי רגשות, מאשר ילדים גדולים יותר, ובעיקר בזיהוי רגשות המתבטאים באופן מילולי. ייתכן שבגילאים מאוחרים יותר, ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי מפתחים עם הזמן מנגנוני פיצוי אשר מסייעים להם בזיהוי רגשות, מנגנוני פיצוי שילדים בגילאים 5-9 עוד לא פיתחו משום שהם עדיין מפתחים את המיומנות הבסיסית הנדרשת לזיהוי רגשות במצבים שונים (Fridenson-Hayo et al., 2016). יתר על כן, נמצא כי כי זיהוי נכון של רגשות עצב, אך לא שמחה, כעס או פחד, מהווה מנבא לכישורים חברתיים טובים יותר בקרב ילדים עם אוטיזם. ייתכן כי הסיבה לכך, היא לא משום שעצב הינו רגש מורכב לזיהוי, שכן דווקא כעס הינו הרגש שילדים המאובחנים באוטיזם מתקשים בזיהוי שלו לרוב.
