תופעת האלימות במשפחה, זה עשורים כבר מוגדרת רשמית בתור אחת תופעות האלימות והאלימות המגדרית החמורות ביותר השוררות בתרבות המערבית ומחוצה לה (Lustig, Fishenson & Natan, 2021). רק לא מזמן, ארגון האומות המאוחדות הגדיר את המרחב הביתי בתור המרחב המסוכן ביותר לנשים, שבו היא חשופה לסכנות של אלימות ואלימות מינית, דווקא מאנשים המוכרים לה (Nelson, 2019). תופעת האלימות במשפחה, מהווה מוקד לדיון ציבורי נרחב בשנים האחרונות, וזאת נוכח ההתעצמות ההולכת וגוברת של נשים, המנצלות את המרחב הווירטואלי כדי לבטא את קולן, וכך מייצרות דיון ציבורי ממנו ניתן ללמוד רבות על התפיסות המרכזיות השולטות בחברה ובערכיה (Lowenstein-Barkai, 2020).
אלימות נגד נשים גורמת לסבל ולקורבנות בקרב הקורבנות ובני משפחותיהם ומטילה עומס כבד על חברות ברחבי העולם. זה קורה בעיקר בתוך מערכות יחסים אינטימיות או בין אנשים המוכרים זה לזה. אלימות נגד נשים היא מבנה חברתי המבוסס על הסכמה חברתית לגבי התפקידים והזכויות של גברים ונשים (Karhe,2018). אחת החברות שנפוצות בהם האלימות כלפי נשים היא החברה הערבית , לפי נתוני המחקר שנערך ע"י ענת בן פורת נשים ערביות נחשפות לאלימות פיזית רבה יותר וקיבלו פחות תמיכה משפחתית מאשר הנשים היהודיות. בנוסף, שיעור תלונות המשטרה היה גבוה יותר בקרב החברה היהודית מאשר החברה הערבית (Ben-Porat, Levy, Kattoura, Dekel & Itzhaky, 2021).
תקציר
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 האלימות המגדרית והאלימות במשפחה
1.1.1 בסיס תיאורטי חברתי ופמיניסטי
1.1.2 סוגים של אלימות מגדרית ומשפחתית
1.1.3 התמודדות וטיפול עם אלימות מגדרית ומשפחתית
1.2 אלימות במשפחה ואלימות מגדרית בישראל
1.2.1 יסודה של מדינת ישראל כחברה בלתי שוויונית
1.2.2 אלימות במשפחה ואלימות מגדרית בישראל
1.2.3 אלימות מגדרית בחברה הערבית
1.3 השיח בחברה הישראלית על אלימות מגדרית ובתוך המשפחה
1.3.1 משמעותו של השיח הציבורי והטוקבק
1.3.2 שיח חברתי ושיח תרבותי על אלימות נגד נשים בחברה הישראלית
1.4 סיכום
2. שיטות מחקר
2.1 משתתפי המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך המחקר
2.4 ניתוח הממצאים
3. ממצאי המחקר
3.1 תמות טכניות ודמוגרפיות
3.2 תמות מהותיות – בחינה של תכני התגובות
4. דיון וסיכום
מקורות
