YNET,18.3.2016
דיון בכתבה זו בעזרת עבוודותיהם של הורקיימר ואדורנו וכן של פייר בורדיה.
מתוך מאמרו של גיא סטנדינג, הסבירו איזה דגם של פרקריאט מגיב באהדה לדפוס התקשורת שמציגים טראמפ ומירי רגב
קרל מרקס ראה את הכלכלה במניע האמיתי של הפוליטיקה ובבסיסה של הפוליטיקה הכלכלית עומדת מלחמת מעמדות: הפועלים היצרנים נלחמים אל מול בעלי ההון שלקחו מהם את הבעלות על אמצעי הייצור, וכתוצאה מכך נוצר אי- שוויון כלכלי בעולם. ביטולו של אי השוויון הזה אמור היה לקרות כתוצאה ממהפכה שבה מעמד הפועלים יחזיר לעצמו את הבעלות על אמצעי הייצור וכתוצאה מכך את הכוח הכלכלי שהעשירים גזלו ממנו. לתפיסת מרקס, מהפכה זו שמאוחר יותר כונתה "המהפכה הקומוניסטית" נתפסה כבלתי נמנעת.
לאחר זמן רב, המהפכה בוששה לבוא. השאלה היא: למה?
לפי אסכולת פרנקפורט, ההסבר הוא 'תודעה כוזבת'. מי שאמור לעשות את המהפכה אלו ההמונים המקופחים, שהרי לעשירים אין שום אינטרס לשנות את המצב הקיים ולהיפרד מהפריווילגיות שמעניק להם מעמד ה-'אדונים'.
כיצד מייצרים תודעה כוזבת? כיצד מסיטים את מחשבתו של ההמון?
אדורנו והורקהיימר נוגעים במספר נקודות:
הנקודה הראשונה היא לייצר תרבות נמוכה שתספק לעניים הנאות קלות ותסיח את דעתם ממצבם הכלכלי הרעוע. הנאות רדודות אלו מיוצרות על ידי בעלי השררה לצורך שליטה בהמון, כאשר הם עצמם כלל לא צופים בתכנים תרבותיים אלו, ומעדיפים לצרוך תרבות הנחשבת ל-'גבוהה'.
