תופעת האלימות נגד נשים במשפחה היא תופעה שמתרחשת בכל התרבויות ובכל הרמות הסוציואקונומיות של החברה האנושית. ספרות המחקר (2015Fulu & Miedema, ,) עוסקת בצורה רחבה בנושא של אלימות כלפי נשים במסגרת המשפחה. אלימות נגד נשים היא למעשה כל מקרה שבו קיים ביטוי פוגעני של כוחנות בעלת מאפיינים מגדריים כלפי אישה. מעשים אלו יכולים להיות בציבור או בתחום הבית ומהשפחה. היא יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות מילולית, אלימות פיזית, הטרדה מינית, תקיפה, אלימות כלכלית וצורות אחרות של אלימות (Slabbert & Green, 2014).
אלימות כלפי בת זוג היא מצב מורכב מאחר שמערכות יחסים בין בני זוג כוללות סתירה. מצד אחד הם יחסים של מתח וריחוק אולם מצב שני הם נעשים במסגרת של חיים משותפים ושל אהבה וגידול משק בית יחד (Fulu & Miedema, 2015). לעיתים נשים נשארות במערכות יחסים אלימות בשל תלות כלכלית או תלות רגשית בגבר למרות שהוא אלים ולעיתים אפילו מתעלל בה. בישראל תהליך ההכרה באלימות נגד נשים היה תהליך ארוך אשר רק באמצע שנות השבעים. החל משנות השבעים הפכה בעיית האלימות נגד הנשים מבעיה פרטית אשר בדרך כלל הייתה נשארת בכותלי המשפחה לבעיה חברתית אשר נוגעת לעניין הציבור (Slabbert & Green, 2014).
אלימות נגד נשים בחברות מסורתיות
חברות מסורתיות מתאפיינות בכך שהן בעלות פרקטיקות תרבותיות אשר מספקות ערכים ואמונות אשר מוחזקים בצורה מוחלטת על ידי חברי הקהילה במשך כל ימי חייהם.
