בעבודה זו אנסה לעמוד על המרכיבים במערכת השיקולים של הפרט בחברה לבחור ולרכוש מקצוע יקרתי וכן, במניעים ובגורמים האפשריים אשר יובילו את אותו הפרט לבחור במקצוע אשר איננו נתפס כיקרתי. על מנת לעשות זאת, אנסה להעמיק תחילה מעט בתיאוריות של וובר (WEBER) העוסקות בתפיסת הקפיטליזם והרציונליזציה כחלק מתיאוריות הקונפליקט השונות אשר נסמכות בחלקן על התיאוריה המרקסיסטית. בהמשך אנסה לבחון את התיאוריה של בורדייה (BOURDIEUׂ) העוסקת בסוגים שונים של הון, ובתיאוריית הניעות אשר עשויה להסביר את הקשר והממשקים בין וובר לבורדייה בכל הכרוך בשאלות שהוצגו לעיל. לבסוף אנסה לנתח מספר שאלות ותיאוריות נוספות של הוגים נוספים אשר מסבירות ומבקרות אספקטים מסויימים בתוך הדיון בסוגיית הבחירות שמבצע אדם.
בבואנו לדון בסיבות בגינן אדם בוחר ללמוד מקצוע יקרתי עם תואר אקדמי, עלינו לעמוד תחילה על שני מרכיבים מהותיים בהגותו של וובר- הרציונאליזציה ובתוכה הדיון על הקשרים בין תחומים כלכליים לתחומים אחרים בחברה. לצד מרכיבים אלו יש לציין גם את האופן בו תפס וובר את תפקיד הסוציולוגיה- ככזו המסייעת להבין ולפרש פעולות חברתיות.
מעבר לכך, אחד המרכיבים המשמעותיים הייתה השפעת הגותו של קרל מרקס על הגותו של וובר. וובר ראה בתיאוריות של מרקס ככאלו הנשענות על הטענה כי כלל המבנים החברתיים הקיימים נגזרים מתוך מרכיבים כלכליים. וובר בהגותו, ביקש לבחון טענה זו, ומתוקף כך- ביקש לבדוק תהליך הפוך. הווה אומר, מהי השפעתם של רעיונות על הכלכלה, ומהי השפעת רעיונות על תהליכים רחבים יותר, בין השאר מהי השפעת רעיונות דתיים על תהליכים אלו, ובכללם תהליכים כלכליים. זאת, בעוד מרקס, בחן את השפעת הכלכלה על הרעיונות באופן דטרמיניסטי.
