המשפחה היא הדבר הראשון שרובינו נחשפים אליו ביומנו הראשון בעולם – וזו מהווה סוכן חִברות ראשוני, מרכזי ובסיסי ביותר ברוב המקרים. לרוב, המשפחה מהווה מראה תרבותית-חברתית לעולם הגדול ולמעשה מבנה אותו הלכה למעשה (1993(Bourdieu,. בעבודה זו נוכל לראות עד כמה ערכי התרבות משפיעים על המבנה המשפחתי ויתרה מכך, עד כמה ערעור במבנה המשפחתי, שאינו תואם את ערכי התרבות והחברה הרווחים, מהווה מפנה משמעותי ביחסים במשפחה. בורדייה (1993) טוען כי אתנולוגים אף טוענים כי המבנה המשפחתי מוגדר על ידי פיקציה שהעולם החברתי מקנה לנו.
בעבודתי זו התמקדתי במספר היבטים בכל הנוגע למבנה המשפחתי – מגדר וערעור התפקידים 'הברורים מאליהם' על אף בשנים האחרונות אנו עדים למבנים שונים של משפחה: זוגות לא נשואים, משפחות חד הוריות, זוגות נשואים שחיים בנפרד ועוד (Bourdieu, 1993, 19). הצורך לבסס באופן חיובי (Finch, 2007) את קווי המתאר והאופי ה'משפחתי' מתחזק מהמקום שמשפחות נתונות לשינויים לאורך זמן, כאשר אנשים עוברים את מסלול החיים ומשנים את אופן חייהם, מתוך העובדה שקשרים משפחתיים תמיד היו נתונים לשינויים לאורך זמן. בני המשפחה מחוברים זה אל זה בקשר דם, מה ש'קושר' אותם למשפחה ועם זאת משפחה איננה יכולה להיות 'משפחתית' לולא היא מבצעת פעולות אקטיביות הלכה למעשה במעטפת משפיעה של משמעויות חברתיות, כלכליות וסמליות. המשפחה היא הבנייה של חיי חברתה משפחתיים ולא הבנייה של מוסד חברתי מגוון האפשרויות לקיום משפחה משנה גם את כללי המשחק בכל הנוגע לתפקיד שממלא כל אחד מבני המשפחה או שמצופה ממנו למלא (; Finch,20071993Bourdieu,).
מבוא.
'תרבות' משפחתית-חברתית במאה ה-21.
סמכות הורית – השפעת ערכי החברה בחינוך המשפחתי
אימהוּת בעידן המודרני – מקומה במשפחה.
העברה הורית בין דורית לבין שעתוק אימהות.
מתודולוגיה.
דיון וממצאים..
מסקנות.
סיכום..
רשימת מקורות.
