הסוציולוגית גייל דיינס סבורה שפורנוגרפיה היא זו שמעצבת את התפיסות שלנו, לא רק על מיניות, אלא גם על יחסים, אינטימיות, גבריות ונשיות. לדעתה, פורנוגרפיה מעוותת את המבט של המשתמש על מיניות ומקשה על הקמת מערכות יחסים אינטימיות בחיים האמיתיים עם נשים. בנוסף, הטענה של דיינס כלפי הפורנוגרפיה המודרנית היא שהינה אכזרית ואלימה, אשר רק הולכת ומחמירה עם הזמן, ועלולה לגרוע ממעמד הנשים בחברה היום.
בשאלה זו, נדון בטענתה של גייל דיינס, השייכת לגישת הפמניזים הרדיקלי, על כך שפורנוגרפיה מעצבת לא רק תפיסות מיניות, תוך התייחסות לתיאוריות של שלוש תיאורטיקניות נוספות. גישת הפמניזים הרדיקלי מתמקדת במציאת פתרון שגודע תופעה מהשורש, מהיסוד. זה אומר שינוי מהיסוד של המרחב הציבורי והפרטי- לכן הסיסמה של הפמניזים הרדיקלי היא "האישי הוא הפוליטי".
במאמרה "תיאוריה של פוליטיקה מינית" (1970), התיאורטיקנית קייט מילט, השייכת אף היא לגישת הפמניזים הרדיקלי, הוסיפה לכך ואמרה ש"המיני הוא פוליטי". היחסים בין המינים מוגדרים כיחסי כוח המתבססים על שליטה של הגברים והכפפת הנשים. זאת אומרת שהאישה מוקפת כל הזמן ביחסי כוח, הם מכתיבים את התפקידים המגדריים בכל תחום בחברה. גם האקט המיני, ובכלל זה האקט המיני שמוצג בפורנוגרפיה, מושפע מיחסי הכוח. אופיו של השיח על מיניות הוא אחד ממנגנוני המפתח לשימורו של הסדר הפטריארכאלי ושל מקומן הנחות של הנשים בסדר זה, המבנה את נורמטיביות היחסים ההטרוסקסואלים כמבני שליטה והכפפה של נשים.
