נוכח הגברת תהליכי הגלובליזציה ושינוי הבעלות על אמצעי התקשורת, ניתן לראות כי בשנים האחרונות התקשורת הולכת ותופסת תפקידים נוספים לאלה השייכים לה, מעת לעת ניתן לשמוע כתבים עוסקים לעומק בסוגיות משפטיות, עושים הערכות מצב ביטחוניות, מתארים ומזהירים מפני משברים ותופעות כלכליות ויש שיאמרו כי אנשי התקשורת לעיתים מחליפים את אנשי המקצוע האמונים על נושאים אלה.
לאור המציאות הקיימת בה קיים משבר אמון חריף בין האזרחים והשלטון, זאת בנוסף למגיפת הקורנה אשר חצתה את הגבול ממגיפה בריאותית גרידא והפכה למשבר לאומי בתחומים שונים בהם כלכלה, חברה ועוד. אשר על כן , אבקש לבחון בעיניים ביקורתיות את מקומה של התקשורת בתקופה זו, האם התקשורת מלבה משברים או מפרשת מציאות לאור צרכיה הפרטיים? האם מקודמות אג'נדות פוליטיות במסגרת אירועי החדשות? האם הצופה באמת מקבל לידיו מידע מהימן על המתרחש בשטח? לאור מעורבותה של התקשורת בחיי החברה הישראלית אבקש לבדוק את הקשר בין הכתבות המתפרסמות בעיתונות הכתובה ובין הנעת האזרחים לפעילות חברתית ולמחאה אזרחית כנגד השלטון על הנעשה במדינה.
שאלת המחקר במרכז עבודה זו היא האם וכיצד תרמה העיתונות הכתובה לעידודם של אזרחים ליציאה למחאות חברתיות בין השנים 2020-2010?
פרק ראשון: חשיבותה של התקשורת בחברה ובמדינה דמוקרטית..
פרק שני: מערכת היחסים בין התקשורת והשלטון
פרק שלישי: השפעות התקשורת על סדר היום הציבורי והנעת אזרחית לפעילות..
פרק רביעי: אירועי תקשורת אשר השפיעו על הפעילות האזרחית.
