אין להמעיט בחשיבותה של הצבעה בבחירות במשטרים דמוקרטיים, ובישראל בפרט. כתוצאה משיטת הבחירות בישראל וגודלה של ישראל, החשיבות והמשמעות של השתתפות בבחירות היא יחסית גבוהה. בנוסף, בישראל המצויה נראה באופן תמידי במאבק כלשהו או הכרעה מהותית ואשר מאופיינת כחברה מפולגת ומשוסעת, החשיבות של הצבעה בבחירות רק עולה כביטוי האפשרי הגדול ביותר עבור האזרחים להשתתפות פוליטית והשפעה על קבלת ההחלטות. בהינתן תפיסה זו, היכולת לנבא דפוסי הצבעה מעסיקה פוליטיקאים, חוקרים אקדמאיים, התקשורת ותעשייה שלמה שהתפתחה סביב מערכות הבחירות, בין היתר מכוני מחקר וסוקרים, יועצים ובעלי אינטרסים שונים.
בנוגע לישראל הנתפסת כאמור כחברה רווית שסעים (דתי, עדתי, פוליטי וכלכלי) ישנו קושי לזהות את המאפיינים של הבוחרים המשפיעים על דפוסי ההצבעה שלהם. בנוסף לפוליטיקת הזהויות הישראלית, ישנם גורמים נוספים בעלי השפעה: 'הצבעת סוגיה', כלומר על פי סוגיות מרכזיות עכשוויות העומדות בלב הבחירות (למשל המצב הבטחוני בבחירות מסוימות או מחאה חברתית ואי שוויון כלכלי באחרות, ובימינו שאלת כשירותו של העומד בראש מפלגת הליכוד בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה בהינתן האישומים נגדו ומשפטו הצפוי להיפתח בקרוב) ותופעות כמו איבוד עניין בפוליטיקה מצד הדור הצעיר ואי הצבעה כמחאה, או תופעת הפרסונליזציה אשר מחלישה את המערכת הפוליטית הקיימת המבוססת על מפלגות ומנגנונים ממוסדים.
במסגרת דיון זה, עבודה זו שואפת לברר את מידת השפעתו של הריבוד המעמדי כלכלי על דפוסי ההצבעה בבחירות האחרונות לכנסת ה-23.
תוכן עניינים
מבוא
1. רקע תיאורטי
1.1 גישות תיאורטיות לניתוח התנהגות מצביעים
1.2 שסעים וקונפליקטים בחברה הישראלית
1.3 השסע המעמדי
1.4 המערכת הפוליטית בישראל כשיקוף של החברה
1.5 דפוסי הצבעה והתנהגות פוליטית בישראל
2. ניתוח והשוואת בחירות מרץ 2020
2.1 רקע ונתונים
2.2. תוצאות הבחירות
2.3 פילוח דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ה- 22 על פי אשכולות סוציו אקונומיים
2.4 פילוח דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ה- 23 על פי אשכולות סוציו אקונומיים
2.5 שינויים בין הבחירות לכנסת ה-22 לבחירות לכנסת ה-23 מבחינת פילוח לאשכולות
3. דיון וסיכום
4. מקורות
