סוגיית החדשנות והיזמות היא סוגיה מאוד חשובה להתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל, מדינת ישראל בענפים כמו חקלאות, תעשייה כבדה מסורתית נמצאת בירידה גם בגלל חוסר עידוד מצידה בתחומים אלו וגם בגלל האזור הבעייתי בו אנו חיים. כבר בהקמתה ישראל הבינה כי יש בה תשתית מחקר בסיסית טובה והרשות לחדשנות מספקת תשתית ארגונית שמאפשרת לממשלה ליישם לצרכי המדינה את הישגי המדע והטכנולוגיה בעולם ובארץ.[1]
מדינת ישראל כן רואה בתחום החדשנות יזמות תחום חשוב אך איננה פועלת נכון לעודד תחום זה ולפתח אותו בצורה נכונה על מנת שמצד אחד לא יבוזבזו כספי ציבור ומצד שני להוות שותף בעל שם בעולם. מדינת ישראל מאבדת יזמות לטובת מדינות אחרות בעולם ולטובת חממות פרטיות בישראל אשר היא לא חלק מהן ואיננה שותפה.
מבקר המדינה בנושא זה ביקר אותה במהלך השנים ובשנת 2012 אף אמר לאחר שנבדקו פעילויותיה בין השנים 2008-2011, שאין פרוטוקול מסודר בו מנמקים בצורה מסודרת מדוע אושרה או לא אושרה תוכנית סיוע ליזם. המבקר אף המשיך וביקר שבניית הועדה המקבלת לוקה בחסר מיסודה ובנויה בצורה לקויה . יוצא מצב אבסורד שתוכניות בעלות ציון נמוך נבחרות על חשבון תוכנית בעלות ציון גבוה בגלל הדרך בה בנויה הועדה. כך שמראש הוועדה בוחרת תוכניות שהסיכוי להצלחתן נמוך, וכספי ציבור נזרקים. 64% מהחברות אשר אושרה להן התקציב אינן יכולות להתחיל במיזמם, מפני שיש עיכוב במתן המענק בפועל מעל שלושה וחצי חודשים מקבלת האישור.[2]
תקציר מנהלים
מבוא
הגדרת הבעיה כציבורית
סקירה היסטורית והיקף הבעיה
המדען הראשי
רשות החדשנות
מסלולים וחממות תחת רשות החדשנות
תקצוב הממשלה לרשות החדשנות
הכשלים בסוגיה ומיפוי השחקנים בזירה הציבורית והפוליטית
גישת הבחירה הציבורית
גישת שיווי המשקל בין קבוצות
עיצוב חלופות
ניתוח חלופות לפי הקריטריונים
סיכום
מקורות
