ההשפעה, החריגה בעוצמתה, של המפלגות הציוניות דתיות בפוליטיקה ובחברה הישראלית מורגשת, וחשיפת אקראית של מנהיגיה בתקשורת מגלה שמרביתם גדלו באותו בית גידול: ישיבת "מרכז הרב", או היו תלמידים של בוגרי מרכז הרב ושלוחותיו. חשיפה אקראית מגלה גם עמדות סותרות בין רבנים בוגרי המרכז: 'לשתף פעולה עם המדינה ולהוביל תהליך חינוכי וחברתי איטי להתנחל בלבבות בדרך לשינוי', לעומת: 'לקבוע עובדות בשטח בלי לחכות להסכמת הרשויות או שכנוע דעת הקהל'. 'לסרב פקודה', לעומת 'לא לסרב פקודה'. 'לשתף פעולה עם משרד החינוך, לעומת 'בשום אופן לא לשתף פעולה, מחשש לדמוקרטיזציה'.
תופעה מרתקת זאת מחייבת חשיפה מעמיקה יותר ומעקב אחר רציונל הקמת ישיבת "מרכז הרב", כי עולות ממנה מספר תהיות: האם המשנה המייסדת של המרכז ברורה ומחייבת, או ניתנת לפירוש?, אם התפתחו גישות והקבוצות שונות, ולכל אחת יעדים ומטרות שונים, כיצד זה משפיע על עוצמת המרכז והבוגרים ויכולתם להוביל שינוי מערכתי בחברה?
מכאן,
שאלת המחקר: באיזו מידה השתלבו בוגרי ישיבות הרב קוק בחיים האזרחיים במדינת ישראל?
את השפעת בוגרי "מרכז הרב" הכרח לנתח בהתייחס לתקופות שונות, מכיוון שהתשובה מורכבת, אבל כבר מחשיפה ראשונית ניתן לראות שבוגרי המרכז לא רק השתלבו בצמרת הפוליטית, החינוכית, הצבאית, התקשורתית והמשפטית, אלא חותרים לבצר את מעמדם כאליטה החדשה בישראל, גם מכוח מיעוט. מיעוט המכיר בצדקת דרכו ופועל, ברוח הרב קוק, כתנועה פונדמנטליסטית מתרחבת במטרה להפוך את מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, למדינה יהודית ציונית – במובן התיישבות יהודית בארץ ישראל השלמה, ודתית – במובן האורתודוכסי.
חשיבות המחקר בכך שהוא מאפשר לחשוף טפח מאחת התופעות המרתקות בחברה הישראלית: השפעת ארגונים דתיים על קביעת מדיניות ציבורית ותהליך קבלת ההחלטות.
נושא
מבוא
א. סקירה ספרותית
פונדמנטליזם דתי
הציונות הדתית ובוגרי מרכז הרב
ב. מרכז הרב כמנוע של פונדמנטליזם פוליטי של הרחבה
עד 1974 – השתלבו והשפיעו חלקית
1974-1982 – פונדמנטליזם מתרחב והשפעה בין השתלבות למרי
גוש אמונים
המחתרת היהודית
מועצת יש"ע
1982-1995 – לא השתלבו. השפעה בדעיכה
1996-2005 – השתלבו והשפיעו באופן משמעותי
2005-... השתלבו היטב ומובילים פונדמנטליזם של הרחבה
ג. חקר המקרה: ממצאים
ד. דיון בממצאים
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
