מלחמת לבנון השנייה היא מלחמה בין כוחות החיזבאללה בלבנון ובין כוחות ההגנה של צבא ישראל. המלחמה נמשכה מ12 ביולי ועד ל14 לאוגוסט. במהלך המלחמה הזו לתקשורת היה מעמד מיוחד בה, מאחר והחשיפה התקשורתית של תיאורי הקרבות והאירועים המרכזיים הייתה רבה מאוד ביחס לעבר. הנהגת צה"ל בחרה במדיניות של פתיחות תקשורתית ואפשרה חשיפה רבה לאירועים המתרחשים בשטח. לאחר המלחמה נוצרה סערה ציבורית גדולה בנוגע לתפקוד של התקשורת בעת המלחמה. ניתן ללמוד מן הסערה הזו מסקר שנערך כמה ימים לאחר סיום המלחמה ועסק בתפקוד התקשורת מבחינת הציבור. תוצאות הסקר הצביעו על אי שביעות רצון של הציבור מתפקוד התקשורת מבחינת התפקוד באופן כללי, פגיעה במורל העורף והחיילים, הצגת פגיעות, סיוע לאיוב, עודף פרשנים ויעילות ההסברה[1]. ביקורת זו, כפי שתוארה על ידי הציבור, תוארה גם בוועדת וינוגרד שחקרה את המלחמה באופן הבא:
עיתונאים ישראלים הם מקצוענים, אך גם אזרחים", "מדינתם נמצאת במלחמה נגד אויב. ייתכן כי חלק מהם סברו כי המלחמה נוהלה באופן לא נכון. יש הבדל בין הבעת עמדות מסוג זה - שהיא אכן חובה אזרחית (ולאו דווקא עיתונאית) ולגיטימית, ובין דיווח קשה על תקלות בהתנהלות הכוחות בזמן אמת. דיווח כזה עלול להיות פגיעה בביטחון מידע במובן הצר[2]".
