היחסים שבין הדת למדינה בישראל הוא אחד הנושאים המורכבים והמרכזיים העולים על סדר היום הציבורי בישראל בהקשרים רבים וסביב סוגיות רבות, ובכלל זה גם בהקשרים פוליטיים. הנושא שנוי במחלוקת ומעורר קונפליקטים וסכסוכים רבים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ומכנים אותו "השסע דתי", לצד שסעים אחרים שקשורים בו, כמו השסע העדתי והשסע הערבי-יהודי (בלנאדר 2018). בעקבות מאמרים ומחקרים שעיינתי לצורך עבודה זו (ביניהם: נויברגר 1994; דון-יחיא 1997; שגיא 2006;ליפשיץ וספיר 2006; גולדווין 2009; גולדשטיין 2015) ניתן לטעון כי התמודדות המערכת הפוליטית עם סוגיות אלו מאופיינת בהסדרה, סטטוס-קוו ואי הכרעה. לכן מחקר ודיון בסוגיות אלו יכול לתרום לקידומם של הכרעות והסדרים חברתיים ופוליטיים חדשים ורלוונטיים למציאות הנוכחית.
שורשה של המורכבות טמון בעצם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובמחלוקות עמוקות בהגדרת הזהות היהודית שהתעצמו עם ראשית המודרנה, בפיצול שבין זהות יהודית לאומית-לא דתית ("חופשית" או "חילונית") לבין הזהות היהודית הדתית המסורתית, ומאוחר יותר כזהות אזרחית "ישראלית" (בן-רפאל 2001). אם כן, כמדינה דמוקרטית ישראל מחויבות לשוויון לכלל אזרחיה, ומעצם הגדרתה כמדינה יהודית היא מצהירה על העדפה ומחויבות לאינטרסים "יהודיים".
אחת הסוגיות היסודיות בתוך נושא הדת והמדינה היא שאלת "מיהו יהודי", המבוססת על מחלוקות עמוקות באשר להגדרת הזהות היהודית בין הלכה דתית ללאומיות, ואשר ההשלכות הפוליטיות שלה קשורות בחוק השבות ובזכות לקבל אזרחות במדינת ישראל.
מבוא
1.הנסיבות ההיסטוריות למחלוקת בשאלת "מיהו יהודי?"
1.א מבנה סוציו-פוליטי בישראל טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים
1.ב דת ומדינה: פוליטיקה של הסדרה וסטטוס קוו
1.ג מיהו יהודי- ההלכתי, המשפטי והפוליטי
2.פולמוס מיהו יהודי
2.א רקע
2.ב מכתבו של בן גוריון ל"חכמי ישראל"
2.ג תשובתם של "חכמי ישראל"
3. חלופות פוליטיות ומשפטיות לשאלת "מיהו יהודי"
3.א מיפוי עמדות בשאלת "מיהו יהודי"
3.ב מיהו המחליט בשאלת מיהו יהודי?
4. מפרספקטיבה של זמן: שחיקת הסטטוס קוו וצורך בהסדרים חדשים
סיכום
ביבליוגרפיה
