ריבונות:
ריבונות המדינה היא היכולת של המדינה לנהל את עצמה ואזרחיה במסגרת גבולותיה הפיזיים הטריטוריאליים. במסגרת הריבונות של המדינה זאת רשאית לקבוע חוקים ותקנות, להפעיל סמכויות, להעניש את העוברים על החוק בשטחה, לספק שירותים עבור אזרחיה, ולקבוע מהלכים שישפיעו על אזרחיה (Spruyt, 1996).
פגיעה מובהקת שהתרחשה בריבונות של בריטניה, היא מלחמת פוקלנד בין ארגנטינה לבריטניה. המלחמה פרצה ב-2 באפריל 1982 ונמשכה עד ה-14 ביוני אותה שנה. סיבת המלחמה הייתה סכסוך על איי פוקלנד – המשוייכים לבריטים, ואלה מצויים כ-500 ק"מ מחופי ארגנטינה בעוד שהארגנטינאים טוענים לבעלות על האיים לאורך מאות שנים, ועל כן הם פלשו אליה בכוח צבאי. משסירבה ארגנטינה לסגת מהאיים, תקפה בריטניה את הכוחות היבשתיים של ארגנטינה באי ואת כוחותיה הימיים שמסביבו. הארגנטינאים השיבו מלחמה, אך הכוחות הבריטיים השתלטו על האיים והכוחות הארגנטינאים נכנעו ונסוגו (Middlebrook, 2012).
במקרה הישראלי, ריבונות המדינה מתקיימת הן בשטחים המוכרים על ידי האו"ם, והן בשטחים הכבושים. החלת הריבונות הישראלית בשטחים אלה מהווה מוקד ויכוח מתמשך ארוך שנים שבמסגרתו עולות טענות ושאלות האם לישראל ישנה הזכות להחיל את הריבונות או שמא הדבר מנוגד לחוקים בינלאומיים (Weill, 2007). ישראל ניצבת בפני ערעור הריבונות שלה בעיקר בנושא השטחים הכבושים כאשר מרבית המדינות בזירה הבינלאומית אינן מכירות בריבונות החוקית של ישראל על שטחים אלה. כתוצאה מכך מדינות רבות קוראות תיגר על הריבונות הישראלית באמצעות מישורים משפטיים שנועדו להגביל את ישראל בניצול האדמה.
