שאלה 1
המערכת הפוליטית הישראלית הוקמה על ידי מפלגות שיוצגו מבחינה אידיאולוגית על ידי תנועות מגובשות וסדורות עוד קודם לכן. המפלגה הראשית הייתה מפא"י אשר שלטה בקואליציה גדולה ויציבה של מפלגות נוספות אשר היוו את השדרה השלטונית שנים לפני הקמת המדינה ושלטו גם בתחומים אחרים של השלטון, כמו ההסתדרות, רשויות מקומיות, סוכנות יהודית ועוד. המערכת הפוליטית דאז הייתה הגורם אשר מנתב את המדינה לכיוונים השונים וקובע את מסלולה. האמון אשר הציבור נתן במפלגות, והאוריינטציה הפוליטית לא שינתה בנקודה זו, היה רב מאוד ולמעשה הכתיר את המפלגות כבעלות ההגמוניה על המערכת הפוליטית כולה. הכוח אשר ניתן למפא"י אז היה כה חזק כי היא נחשבה למפלגה אשר ייסדה את המדינה ולכן זכתה להילה על רקע זה.
שאלה 2
תהליכי ההמשכיות והשינוי המרכזיים נסובים על כמה משתנים מאז קום המדינה ועד ימינו. המשתנה הראשון, והוא גם הגורם העיקרי של יצירת זהות אידיאולוגית טמון בסביבה הקרובה של האדם בה הוא חי. כחלק מתהליך בניית הזהות של האדם הוא מסגל לעצמו גם אמונות פוליטיות אשר מכתיבים את הדרך שבה הוא יסתכל על הפוליטיקה המקומית ויבחר לפיה. בישראל ההזדהות הייתה מושתת על שייכות למחנות הפוליטיים, פועלי דתי ואזרחי (גלנור ובלנאדר, עמ' 549). לאחר מלחמת ששת הימים חלה תמורה במשתנה הזו וההזדהות התבססה על תפיסה מדינית שנבעה מצבירת השטחים של אותה המלחמה. למרות זאת האזרחים הצביעו לאותם המפלגות המסורתיות אשר אליהן הצביעו לפני המלחמה באופן מסורתי.
שאלה 3
א. קואליציה היא ברית זמנית בין שתי מפלגות או יותר שנועדה לקבוע את הרכב הממשלה ולזכות באמון הפרלמנט. מפלגות בישראל נוטות להקים קואליציות בעלות עודף באופן מובהק. ראשית הדבר נובע מן המסורת הפוליטית של ראשית היישוב אשר שאפה ליצור קואליציות רחבות על מנת ליצור תיאום טוב יותר בין הקבוצות החברתיות של המפלגות וכדי ליצור הגמוניה על הפרלמנט בצורה הרחבה ביותר שניתן.
שנית, שינוי המודל הקואליציוני ממודל הסכמי שאפיין את ראשית היישוב למודל פלורליסטי יותר אשר מאפיין את ימנו( גלנור ובלאנדר, עמ' 587) הפך את האופציות להרכבת הקואליציה למורכבות ופתוחות יותר. קואליציה יכולה להיות מורכבת על בסיס מדיני או חברתי או אחר ומגוון היכולת לשיתוף פעולה הוא רחב יותר מבעבר.
