שאלה 1
כבר במגילת העצמאות מצוין כי הכנסת הראשונה אמורה לכונן חוקה למדינת ישראל. בשל סיבות שונות הוחלט בשנת 1950 כי לא תכונן חוקה אחידה ומלאה למדינת ישראל אלא התקבלה יוזמת הררי אשר הציע כי החוקה תהיה בנוי חלקים של חוקי יסוד שונים ועצמאיים אשר לבסוף יתאגדו לחוקה אחת שלמה ומקיפה. כלומר לא יהיה ניסיון לכתוב חוקה אחת אחידה אלא מקבץ של חוקי יסוד שלימים יהפכו להיות חוקה אחד( דורון ורוזנטל, עמ 387).
מאז ועד היום נשמרו הדפוסים נוצרו באותם ימים של הראשית המדינה( גלנור ובלאנדר, עמ' 93) והחוקה החלקית אשר נוצרה באותם ימים ועל הרקע הזה, ואשר נקראת על ידי גלנור ובלאנדר "חוקת 1949" חדרה למערכת הפוליטית של מדינת ישראל. בפועל, חוקת 1949 היא קובץ של הסדרים רשמיים ובלתי רשמיים ששיקפו את הדמוקרטיה ההסכמית של הפוליטיקה היישובית.
שאלה 2
א.
רעיון הפרדת הרשויות הוא רעיון אשר טען כי יש לפצל את כל הסמכויות שיש לריבון על הם עליו הוא שולט לישויות נפרדות ועצמאיות אשר יש ביכולתם להגביל ולבקר את שתי הישויות האחרות. עקרון זו נוסד מתוך עולם שבו השלטון היה אבסולוטי ושאף לבטל את המצב הזה בו הגוף השלטוני שולט על כל היבטי החיים של האזרחים במדינה שלו. לפי עקרון זו הסמכויות יתפצלו לשלוש רשויות שונות. הרשות השופטת אשר אחראית על מערכת השפיטה של האזרחים במדינה. הרשות המבצעת שהיא למעשה זרוע הממשל אשר מנהל בפועל את המדינה ביום יום והרשות המחוקקת שהיא למעשה גוף הפרלמנט אשר אחראי על חקיקת החוקים במדינה. לכל אחת מן הרשויות תחום אחריות בלעדי אשר יש ביכולתו להגביל את כוחו של האחרים. האיזון אשר נוצר בעקבות מערכת היחסים הזו מונע ריכוז כוח יתר בידי אחת הרשויות ועוזר להבטיח את שמירת טוהר המערכת אשר מנהלת את המדינה.
שאלה 3
א.מהפכה חוקתית
המצב בו לישראל לא הייתה חוקה מעולם עורר בעיות רבות בתחום החקיקה אשר יצרו מתחים רבים בחברה הישראלית. בשנת 1992 חלה תמורה אשר נקראה גם בשם מהפכה חוקתית. בשנה זו נחקקו שני חוקים, אשר הועלו על ידי חבר הכנסת רובינשטיין, ואשר הוגדרו כחוקי יסוד, כלומר היו בעלי סמכות על חוקתית מבחינה התפיסה של בתי המשפט. פירוש הדבר כי בית המשפט יכול היה לבטל הצעות חוקים אחרות משום שהם עומדים בסתירה אל מול חוקי היסוד( גלנור ובלאנדר, עמ' 298). לדידו של החוקר ברזילי הדבר מעיד על עליית קרנה של ה"אליטה השיפוטית"(ברזילי, 101). כלומר עצם יכולתה של המערכת המשפטית לבטל חוקים שמציעה אותם הרשות המחוקקת מעיד על עלייה משמעותית בכוחה של הרשות השופטת ועל כן ניתן להגדיר אותה כמהפכה חוקתית של ממש. את המהפכה החוקתית יש להבין על רקע השינויים החברתיים במדינת ישראל אשר גרמו לכנסת ולמחוקקים להיות בעלי תדמית לא אמינה לעומת התדמית של בתי המשפט(ברזילי, עמ' 102).
