טרם עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק והפיתוח (להלן AKP) בתורכיה ב-2002, תורכיה וישראל חלקו מערכת יחסים ייחודית בתחומי הדיפלומטיה, הכלכלה והיחסים הצבאיים. היו שדיברו על 'ברית אסטרטגית' בין שתי המדינות. עבור ישראל, הקשרים היוו הוכחה לכך שיחסי ידידות הם אפשריים עם מדינה מוסלמית, ובישרו לתפישתה את האפשרות של המשך ההשתלבות באזור. עבור תורכיה, הקשרים היוו אישור לדמותה כמדינה מערבית, דמוקרטית וחילונית. לאחר בחירתה של ה- AKP, יחסיה של תורכיה עם ישראל עברו האטה חדה בתחומי הדיפלומטיה והצבא, אם כי לא בנושא הכלכלי. יש הטוענים כי הורדת רמת היחסים הייתה מטרתה של ה- AKP למן ההתחלה (Cohen, 2014).
מטרתה של עבודה זו, היא לבחון ולנתח את הגורמים להידרדרות המתמשכת ביחסים בין ישראל ותורכיה בשנים האחרונות. שאלת המחקר של העבודה, לפיכך, היא: מהם הגורמים להידרדרות היחסים בין ישראל ותורכיה ב- 15 השנים האחרונות?
שיטת המחקר בעבודה זו תהיה ניתוח תוכן איכותי. במהלך העבודה, נסקור מאמרים ומחקרים העוסקים ביחסי ישראל-תורכיה. ניתוח ההידרדרות ביחסים ייעשה על פי שלוש רמות ניתוח: רמת היחיד, הרמת המדינה ורמת המערכת. כך נוכל לבחון הסברים שונים למשבר ביחסים, ולבדוק האם ישנה רמת ניתוח בעלת כוח הסברי רב יותר, לסוגיה שלפנינו.
הפרק השני בעבודה יהווה את הרקע התיאורטי שלה, בו נציג את שלוש רמות הניתוח, שישמשו אותנו לניתוח המשבר ביחסי תורכיה-ישראל. הפרק השלישי הוא פרק הרקע ההיסטורי, בו יוצגו באופן אמפירי עיקרי התגלגלות היחסים בין תורכיה וישראל, עבור בקשרים ההדוקים והחמים בשנות ה-1990 ועד לנקודת השפל המשברית בשנת 2010.
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
3. רקע היסטורי
התפתחות היחסים עד ההידרדרות
הידרדרות היחסים
4. ניתוח
ניתוח ברמת היחיד
ניתוח ברמת המדינה
ניתוח ברמת המערכת
5. סיכום ומסקנות
6. רשימת מקורות
