החלטת הממשלה להפעיל את אסדת הגז לווייתן מול חוף דור הניעה אזרחים להתארגן לפעולה קולקטיבית ודחופה בטענה לסיכונים בריאותיים, סביבתיים ובטיחותיים, ובדרישה לשנות את החלטת הממשלה: להעביר את האסדה ללב הים, לוודא שהפקת גז טבעי (מזהם ובעל סכנות בריאותיות, בטיחותיות וביטחוניות) יעשה באופן אחראי וכחלק ממדיניות שמירת הסביבה והבריאות ולפעול אסטרטגית למניעת משבר האקלים הגלובלי. עם השנים נוספו התנגדויות נוספות לסדרי העדיפות של המשרד והמחאה התרחבה לנושאים מגוונים.
עמותת "שומרי החומות" הצעירה (הוקמה ב 2018) נאבקת בפרויקט לווייתן מול חוף דור, במטרה להגן על בריאות הציבור ולצמצם את משבר האקלים. היא פועלת במרחב שמרחב פוליטי מאפשר, לאחר פעילות רבת שנים של ארגוני הסביבה ולאחר שביטויי משבר האקלים העולמי, בשנים האחרונות, שינו את מבנה ההזדמנויות העומדות בפני ארגוני סביבה ברמה הגלובלית וברמה המקומית.
נדמה היה שהמודעות הגבוהה לסכנות לבריאות הציבור ולחוסן הלאומי של המדינות תניע את הממשלות בעולם להוביל מדיניות סביבתית משמעותית, אבל תוצאות ועידת גלזגו (2022) הוכיחו שהמרחק בין רטוריקה לפרקטיקה בנושאי סביבה, עדיין גדול. הבעיה העולה מפער זה, מגיעה גם לפתחה של מדינת ישראל, כאשר מצד אחד, מבנה ההזדמנויות בה פתוח ומאפשר שיתוף פעולה עם ארגוני סביבה, כמו "שומרי החומות", ומצד שני, אלמנטים במבנה ההזדמנויות (כמו חוסר יציבות שלטונית) מונע יישום החלטות ממשלתיות חיוביות.
מבוא
א. סקירת הספרות
מבנה ההזדמנויות הפוליטיות
מאפייני התנועות הסביבתיות ומבנה ההזדמנויות הפוליטיות למחאה סביבתית
ארגוני הסביבה בישראל: התפתחות ומאפיינים
ב. חקר המקרה: ניתוח מבנה ההזדמנויות של "שומרי החומה"
סיכום
ביבליוגרפיה
