הנושא של השפעת מערכת בחירות על שוק ההון במשך תקופה ארוכה נמצא במוקד המחקר האקדמי. חוקרים מנתחים שינוים בשוק ההון, ואיך הם מושפעים על ידי תהליכים חברתיים, ובפרט, בחירות במדינה. לגבי הקשר בין בחירות במדינות דמוקרטיות למדדי מקרו כלכלה, יש לציין כי מצד אחד מנתים במחקרים את ההשפעה של מצב הכלכלה במדינה על תוצאות הבחירות. מצד שני, בחירות עצמן עשויות להשפיע על המקרו כלכלה. למשל, פוליטיקאים יכולים לנסות להוריד את שיעור האבטלה לפני הבחירות כדי להעלות את סיכוייהם של בחירה מחדש. זה יכול לעבוד, למשל, באמצעות שליטת הפוליטיקאים על מדיניות הכספים/מיסים. בחירות יוצרות אי וודאות לגבי מדיניות ממשלתית עתידית, שיכולה להשפיע על החלטות כלכליות של חברות לפני כניסת המדיניות לתוקף (Honig, 2020).
אחת מהנחות היסוד של השערת ה"הצבעה הכלכלית" (או קשר בין מערכת בחירות למקרו כלכלה, ובפרט, לשוק ההון) היא שאזרחים מצביעים לממשלה אם הכלכלה הלאומית מצליחה. שרשרת ההשפעות הסיבתית בהשערת ההצבעה הכלכלית מתחילה מהאינדיקטורים הכלכליים האובייקטיביים, עוברת דרך דעת המצביעים על המשק, ואז להצבעה. בישראל, כמו במדינות אחרות עם מערכת קואליציונית רב-מפלגתית, המצב עם ההצבעה הכלכלית מורכב מאוד מכיוון שראש הממשלה ושר האוצר (התיק האחראי על יוזמות מדיניות מקרו-כלכליות) אינם בהכרח חברים באותה מפלגה (Sheafer, 2008). לכן, באופן כללי השינוי ברמת אי-וודאות לפני הבחירות (גבוהה יותר) ואחרי הבחירות (גבוהה פחות) צפוי להיות משמעותי מאוד.
תקציר
1. מבוא
2. סקר ספרות
2.1. בחירות ומדדי בורסות, שוק ההון
2.2. בחירות ומדדי מקרו כלכלה אחרים
2.3. תוצאות בחירות ותשואות חברות
2.4. מקרה של ישראל
2.5. אפיון מודלים של השפעת תוצאות הבחירות על שוק ההון
3. דיון ומסקנות
מקורות
