שאלת המחקר והשערת המחקר
בשנים האחרונות, וכפי שעולה בכתבה שנבחרה (יזהר, 2018), הדומיננטיות של הרשת החברתית הולכת וגוברת, באשר להשפעתה על המערכת הפוליטית בכלל, ועל האופן שבו נקבע סדר היום בתקופת הבחירות. בעיני רבים, הרשתות החברתיות כבר היום, בעוד אלו עדיין מתפתחות ומשתנות ללא הרף, משפיעות על כוונת הבוחר במובנים רבים (Weeks, Ardèvol-Abreu & Gil de Zúñiga, 2017). תוך שימוש בתיאוריה ההתנהגותית, מחקרים כבר הוכיחו כיצד המידע הקיים ברשת החברתית, והדרך שבה מידע מסוים מקודם ומידע מסוים נשאר בשוליים, וכיצד מידע שקרי (פייק-ניוז) המשתלב עם מידע אמתי, משפיעים על מידת אמונו של הבוחר במערכת הפוליטית, וייתכן, שאף ממאיסה אותה עליו. מחקרים מראים, כי עודף חשיפה, במיוחד בקרב גילאים צעירים יותר, מביאה את אותם אוכלוסיות לאבד עניין במערכת הפוליטית, ולאבד את הרצון להשפיע ולהיות מעורב בה (Henn & Foard, 2012).
בהקשר הישראלי, ותוך ניסיון להימנע מקביעות פוליטיות, נדמה כי בכל יום ישנו דיון המשתמש במושגים כמו ׳הנדסת תודעה׳, המתארת את הניסיון של גורמים פוליטיים ליצור סדר יום תקשורתי אשר תטיב ותמשוך בוחרים אליה. מצד שני, הרשת החברתית הינה ייחודית ומהפכנית (ומבשרת את השינוי העתיד לבוא, בתחומים רבים אחרים), ביכולת שלה להשמיע את קולם של חלקים רבים ומגוונים מתוך האוכלוסייה, וכך לתת סיכוי לדיון מעשי המעצב מחדש המערכת התרבותית-חברתית, בארץ ובעולם.
