תוך הגנה על הביטחון, צריכה המדינה לשמור בו זמנית, גם על אופייה הדמוקרטי. במהותה של הדמוקרטיה מצויה ההכרה הטבועה בעליונותם של ערכים: ערכי מוסר וצדק אוניברסליים והכרה בעליונותם של זכויות האדם. זה שלטון החוק במובנו המהותי- שמירה על האיזון הראוי בין ערכים מתנגשים. זו המשמעות המהותית של תפיסת העולם הדמוקרטית, המבקשת לא רק להוות מסגרת פרוצדורלית אלא לקדם את זכויות האדם, החירות והשוויון[1].
עבודה זו עוסקת באחת הנקודות המרכזיות ביותר בהם נוצרת התנגשות בין ערכי הדמוקרטיה והאינטרס הביטחוני, והיא- המעצר המנהלי. העבודה תבחן האם במדיניות המעצרים המנהליים שלה, מדינת ישראל שומרת על האיזון הראוי בין זכויות האדם, ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק, לבין צרכי הביטחון של המדינה ואזרחיה.
מעצר מנהלי מוגדר בהשלמות לאמנת ז'נבה כשלילת חירותו של אדם, אשר בוצעה בפקודת או ביוזמת הרשות המבצעת- לא מערכת המשפט- ללא האשמה פלילית המובאת כנגד הכלוא או העציר המנהלי. מדובר באמצעי שליטה יוצא-דופן, שיכול להתבצע מטעמים ביטחוניים בעת סכסוך מזוין, או למטרות של הגנה על ביטחון המדינה או שמירה על הסדר הציבורי במצבים בהם אין סכסוך, בהינתן שהתנאים הנדרשים לכך התקיימו[2].
מבוא
1. מעצר מנהלי: הגדרה, רקע וחוקים
מעצר מנהלי-הגדרה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
מעצר מנהלי בחוק הבינלאומי
מעצר מנהלי בחוק הישראלי
2. מעצר מנהלי ברחבי העולם: סקירה
מדינות דמוקרטיות שהיו מטרות לטרור, או מעורבות בסכסוך בעשרות השנים האחרונות
בריטניה
הודו
ארצות הברית
ספרד
סיכום
3. מדיניות המעצר המנהלי של מדינת ישראל בשטחים
הקדמה
1967- 1987: ממלחמת ששת הימים ועד לתחילת האינתיפאדה הראשונה
1987-1993: שנות האינתיפאדה הראשונה
1994- 2000: בין האינתיפאדות- שנות תהליך השלום
2000-2005: אינתיפאדת אל-אקצה
תפקידו של בית המשפט העליון בישראל בראיה השוואתית
סיכום
4. סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
