בעבודה זו, אסקןר את הקשר שבין המושג ללאום למושג אזרחות, וכיצד שני אלו קשורים בדמוקרטיה, ומשפיעים על תפיסותיה השונות. כמקרה בוחן לתפיסת הלאומיות ביחס לתפיסת האזרחות, אביא את מדינת צרפת, שבמשך שנים היתה לסמל החירות השוויון וסובלנות, אשר חרתה על דגלה מאז המהפכה הצרפתית. צרפת קידשה את חירויותיו של הפרט, ואת השתייכותו למדינה על בסיס היותו אזרח צרפתי, שהיא גם השתייכותו הלאומית. היא ביקשה לאחד באופן מוחלט את הלאום ואת האזרחות. מהיותה ככזו, בשילוב עם כוחות כלכליים אחרים, כגון נזקקות לידיים עובדות במדינה ולהצערת האוכלוסיה, פיתחה המדינה במשך השנים מדיניות סובלנית ביותר ופתיחות לקבלתם של מהגרים. ואכן, מיליוני מהגרים גדשו את הרפובליקה הצרפתית, שכיום מתמודדת עם הסוגיה המורכבת של אזרחות לעומת לאומיות, בקרב אזרחיה המהגרים.
שאלה 1: לפי גרינפילד, מה ההבדל בין לאומיות אתנית ללאומיות אזרחית? האם אכן קיימת חלוקה הרמטית כזו במציאות? נמקו.
הלאומיות האזרחית והלאומיות האתנית הן שתיהן דרכים להענקת משמעו
כיצד, לדעת גרינפילד, תפיסות שונות של לאומיות משפיעות על פיתוח מודלים של דמוקרטיה בעלי תפיסת אזרחות שונה של 'מי אנחנו'?
גרינפילד במאמרו (2002), עומד על שלושה סוגים של לאומיות, המשפיעים על עיצובה של תפיסת הדמוקרטיה. הראשון, לאומיות אינדיבידואליסטית, מגדירה את הלאום כיישות מורכבת מקיבוצם של יחידים, ומדגישה את עליונותו ההגיונות והמוסרית של היחיד בה, כך שהפרטים בלאום שכזה הם היסודות המהווים של הלאום, ולא רק יחידות גופניות פיזיות המרכיבות אותו. בדמוקרטיה שכזו, הקהילה שולטת בעצמה על חבריה, השווים ביסודם, וחירותה נגזרת מחירותם של חבריה. הכבוד לזהות הלאומית משקף בתורו את כבודו הטבעי של הפרט כיצור אנושי. אלו יוצרים שוויון בין חברי הקהילה, ובאופן זה משפיעים על קיומו של מודל דמוקרטי ליברלי, המטפח את התודעה הלאומית האינדיבידואליסטית. ).
