תכנית הגרעין האיראנית מעוררת חרדה ולחץ בקרב מדינות רבות. נדמה כי פיתוח זה מהווה איום קיומי על המדינות שנחשבות לאויבות בקרבה, ביניהן כמובן ישראל. נושא זה עולה לעיתים קרובות לכותרות בחדשות בכל סוגי המדיה, ומדינות המערב משקיעות מאמצים, ממצאים, וכספים רבים לטיפול דיפלומטי, סנקציות ואף פעולות חשאיות כגון חיסול מדעני הכור הגרעיני באיראן, לשם צמצום יכולתה לפתח נשק אטומי.
גלובליזציה היא התרחבותם והאצתם של קשרים תרבותיים וכלכליים בין מדינות ברחבי עולם, באופן שמאחד אותן, ולעיתים מביא גם ליחסי תלות הדדית בין שתי חברות או מדינות שונות. באופן דומה, כספים, תרבויות ומידע יכולים לחצות גבולות בין מדינות, ומדינות יכולות לתמוך זו בזו במצב בו למשל יש להן אויב משותף.
לארצות הברית ולרוב מדינות אירופה יש תרומה לא מועטה במאמצים אלו, והודות לתהליך הגלובליזציה שחל בשנים האחרונות בעולם הן מעורבות בכספים ובסנקציות רבות הקשורות להתמודדות עם האיום האיראני.
בעבודה זו אראה כיצד תרומה זו באה לידי ביטוי, ומהן השפעותיה והשלכותיה על ישראל, בכל הקשור למעורבותה באיום ובלוחמה בתוכנית הגרעין האיראני, בקשרים, ובמאמצים המשותפים עם מדינות ארה"ב ואירופה.
נוסף על כך, אחקור את התייחסותו של נשיא ארה"ב בין השנים 2017-2021, דונלד טראמפ להסכם הגרעין עם איראן, ואנתח את התמודדותו עם האיום בזמן שכיהן כנשיא, וכיצד התמודדה ארה"ב עם איראן בשנים אלו, תוך התייחסות מיוחדת להסכם הגרעין ולמאמרו של מתי שטיינברג בנושא- "הגרעין האיראני: התמדת הפרדיגמה הכושלת".
מבוא
רקע תיאורטי
רקע היסטורי
ניתוח האירועים
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
