בארבעה עשורים אחרונים עברה סין תמורות חברתיות, כלכליות ומדיניות רבות. תמורות אלה אלה הביאו להפיכתה של הרפובליקה העממית ממדינה בלתי מפותחת למעצמה עולמית. מהפך זה קשור בשמו של דנג שיאופינג שהניע תהליך רפורמות מרחיקות לכת ששינו את סין ובמידה רבה את העולם כולו. נשיאי סין, ג׳יאנג דזה-מין וחו ג'ינטאו, ששלטו מ־1993 עד 2013 דבקו במדיניות הרפורמות וניהלו מדיניות חוץ זהירה ואף פסיבית. הנשיא הנוכחי, שי ג׳ינפינג, דוגל בסגנון אחר. הוא פעיל בזירה הבינלאומית, יוזם מהלכים ושומר על האינטרסים הלאומיים של סין. לעתים נדמה כי הנשיא מתחרה במדינות המערב. מכאן נובעת שאלת המחקר "האם הדרך השונה של שי ג'ינפינג בהיבט הכלכלי והפוליטי בזירה הבינלאומית היא חלק מהאסטרטגיה להתחרות במערב?"
מחקר זה הינו תלת חלקי. בתחילת המחקר, בפרקו הראשון, אתמקד ברפורמות שהתחוללו בסין, בשני קודמין של שי ג'ינפינג ובגישותיהם הפוליטיות בראייה הבינלאומית וכלכלית. בפרק השני של המחקר אתמקד בשינויים וגישתו הייחודית של שי ג׳ינפינג. בפרק האחרון, אתמקד בפעילות הענפה של סין באפריקה. אנסה להבין האם זאת עוד דרך לעקוף את המערב.
פרק א'
נשיאי הרפובליקה העממית של סין מ־1993 ועד היום: היבטים כלכליים ופוליטיים בזירה הבינלאומית
לקראת סוף תקופת מאו דזה-דונג הייתה הרפובליקה העממית של סין במשבר כלכלי וחברתי עמוק. בין הסיבות למשבר – היוזמות הלא־מוצלחות של מאו "הזינוק הגדול קדימה" ו"מהפכת התרבות". הכלכלה נהרסה. מאות אלפי סינים חיו מתחת לקו העוני. המדיניות החברתית של מאו גרמה לפילוג החברה. לא בכדי נקרא העשור האחרון של תקופת מאו (1976-1966) "העשור האבוד".[1]
מבוא
א. נשיאי הרפובליקה העממית של סין מ־1993 ועד 2013:
היבטים כלכליים ופוליטיים בזירה הבינלאומית
ב. השינוי של שי ג'ינפינג
ג. אפריקה: החצר האחורית של סין
סיכום
ביבליוגרפיה
