נושא העבודה: תפקידו של הנשק הגרעיני בסכסוך בין פקיסטן להודו.
שאלת המחקר: האם כניסתו של הנשק הגרעיני כגורם בסכסוך הפקיסטני- הודי סייע במיתונו של הסכסוך, או שמא הוא הסלים אותו?
חלוקתה של תת- היבשת ההודית ומתן עצמאות להודו ופקיסטן על ידי בריטניה, בשנת 1947, הפכה להיות אחד הגורמים המרכזיים, אם לא העיקרי, בסכסוך המתמשך בין שתי המדינות. הבריטים הבינו, שהסיכוי להשגת יציבות בדרום אסיה לאחר עזיבתם, יהיה באמצעות חלוקת השטח על בסיס אתני- דתי: בין המרכיב ההינדי (שייצור את הודו) למרכיב המוסלמי (שיאכלס את פקיסטן) (נצר, 2003, 25- 26).
באוקטובר 1947 פרצה המלחמה הראשונה בין שתי המדינות. בין המדינות התפתח סכסוך, והאיבה לא פסקה. בספטמבר 1965 פקיסטן ניסתה לפלוש לג'אמו קשמיר ב"מבצע גיברלטר", מה שהוביל למלחמת קשמיר השנייה. בדצמבר 1971, החלה התקוממות במזרח פקיסטן. תגובתה של פקיסטן להתקוממות לוותה בתקיפות אוויריות בשטחה של הודו. צבא הודו הגיב בחריפות ופרצה מלחמה שלישית בין המדינות.
משבר קשמיר ב- 1990 בישר על כניסתו של גורם חדש ורב משמעות בסכסוך בין הודו לפקיסטן- הנשק הגרעיני. בעבודה, אנחנו נשווה את התקופה הגרעינית בסכסוך מול התקופה שקדמה לה, ונבחן כיצד השפיע נשק זה על מיתונו של הסכסוך- או הסלמתו.
