ד. גימשי, מערכת הצדק בפלילים : אכיפת החוק בחברה דמוקרטית, כרך ב', ראשון לציון,2007, עמ' 461-415
משטרת ישראל הינה משטרה לאומית – ארצית, שאחראית על אכיפת החוק בכל מדינת ישראל. בראש המשטרה עומד מפקח כללי המפקד על כל השוטרים. לצד משטרת ישראל קיימים גופי שיטור נוסיפם, כמו המכס, מס הכנסה ועוד האמונים על שמירת החוק בגופים ספציפיים, ועבדיהם אינם מוגדרים כשוטרים. מבנה המשטרה דומה למבנה המשטרה הבריטית המנדטורית: לשכת מפכ"ל; אגפי המטה הכללי; יחידות כפופות למטה הכללי; מחוזות משטרה; מרחבי משטרה; תחנות משטרה.
הבסיס החוקי לפעילותה של משטרת ישראל נובע מפקודת המשטרה (נוסח חדש), 1971 שנקבעה על ידי ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. הפקודה מבוססת על פקודת המשטרה המנדטורית משנת 1926, שעודכנה פעם נוספת בשנת 1929. בנוסף, סעיך 16 לפקודת סדרי שלטון ומשפט מגדיר את המשטרה כחיל משטרה, זכר להקמתה כחטיבת בצה"ל.
בהיעדר הגדרה מיוחדת של ייעודה של המשטרה, מתבססת המשטרה בפעילותה על סע' 3 בפקודת המשטרה, שקובע את תפקידיה העיקריים: מניעת עבירות וגילוין; תפיסת עבריינים ותביעתם לדין; שמירתם הבטוחה של אסירים; קיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. בנוסף, בשנת 1974, החליטה ממשלת ישראל (החלטה 411) להטיל על משטרת ישראל את האחריות על שמירת "ביטחון הפנים" כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים והפיגוע במעלות. החוק המשטרה הישראלי נמצא בהכנה כבר שנים רבות ועדיין לא הובא לחקיקה.
