סמי סמוחה (2000) מגדיר במאמרו "דמוקרטיה אתנית הינה משטר דמוקרטי שבו מוענקות זכויות אזרח לכל תושבי הקבע המעוניינים בקבלת אזרחות, אך בה-בעת ניתן מעמד מועדף לקבוצת הרוב." (שם: 579). במילים אחרות, במדינה דמוקרטית שבה קיים רוב אתני אחיד, ניתנות גם זכויות לתושבים אחרים שחיים בה ואינם שייכים לרוב זה – מתוקף היות הדמוקרטיה מדינת חוק שבה ניתנות זכויות אזרחיות ופוליטיות לכלל קבוצות האוכלוסייה. כך, המדינה שייכת לרוב אך לא לכלל אזרחיה ומכאן נובע, בהרבה מקרים, ניגוד אינטרסים בין רצון הרוב וקידום ענייניו לבין מטרות המיעוט והשאיפה שלו להגיע לשוויון מלא.
בהשוואה לדמוקרטיות אזרחיות, הדמוקרטיה האתנית משקפת מודל לא-שלם של הדמוקרטיה מאחר וקיים בה אי שוויון אזרחי ופוליטי מבחינת זכויות המיעוט אל מול זכויות הרוב. יחד עם זאת, הדמוקרטיה האתנית עונה על הגדרת המינימום הפרוצדורלית של דמוקרטיה ואף תומכת בזכויות המיעוט לנהל מאבק כמוגדר בחוק כדי להוביל לשיפור המצב, לכן היא מבטאת אפשרות לדומיננטיות אתנית בדרגות שונות ומשתנות (שם: עמ' 580).
אירועי שארלוטסוויל משקפים בצורה ברורה את המתח שנוצר בדמוקרטיה אתנית שבה המובן החוקי הפרוצדורלי מתנגש עם המובן המהותי האנושי של הדמוקרטיה. באירועים אלו הייתה מחאה כנגד פעילים ניאו נאצים ימניים אשר תומכים בעליונות הגזע הלבן. בתהלוכת המפגינים המתנגדים לפעילים הימניים, דהר פעיל ימני ניאו נאצי אל תוך הקהל ודרס למוות אישה (YNET, 13.08.2017).
