1.עם תחילת תהליך היווצרותן של מדינות אפריקה, בעיקר החל מתחילת שנות השישים ולאורך המלחמה הקרה עד סיומה, הרי שאפריקה ככלל, שימשה ככלי במאבק הבין גושי. תהליך הדה-קולוניזציה וכניסת ברה"מ למעורבות הולכת וגדלה באפריקה עקב הוואקום שנוצר, מיקם את אפריקה במקום יחסית שולי במערכת הבין לאומית. מיקום שולי יחסי זה, נבע בין השאר מהיעדר מעורבות עמוקה של ארה"ב ביבשת. יחד עם זאת, גידול כמותן של מדינות באפריקה הובילה לפיתוח גוש המדינות הבלתי מזדהות. גוש אשר היווה כעין משקל במאבק הבין גושי, תהליך שהוביל לשימור מיקומו הבינ"ל של איחוד מדינות אפריקה במהלך שנות ה- 60 וה-70[1]. יתרה מכך, מעצם היותן של מדינות אפריקה גוש המונה כרבע מכלל החברות באו"ם, התאפשר לגוש האפריקאי לקדם נושאים אשר עומדים על סדר יומו של הגוש כדוגמת תהליך הדה- קולוניזציה. סדר יום אשר הוביל למאבק מול צרפת ובהמשך לסיום האפרטהייד בדרום אפריקה.
יצירת גוש זה, שימש כאמצעי להפעלת לחץ גם במסגרת המאבק בין מדינת ישראל לעולם הערבי. נטילת הצד הערבי בקונפליקט הישראלי-ערבי בוודאי היווה גורם משמעותי למעמדה של אפריקה במערך היחסים הבין לאומיים של אפריקה[2].
