שיטות מחקר - הערכת האימפקט
רקע: מחקר זה מבקש לאמוד את תרומת תכניות השיקום למתמודדים עם הפרעות נפשיות מטעם ביטוח לאומי ומשרד הבריאות למידת ההשתלבות של מתמודדי הנפש בשוק העבודה החופשי בישראל (אפרת, הורניק-לוריא, פינטו וקסיר, 2019).
מערך: מערך המחקר כלל דליית נתונים ממאגרי הנתונים של ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, ולאחר מכן ביצוע ניתוח נתונים אקונומטרי עליהם, לשם אמידת הקשר בין ההשתתפות בתוכנית שיקום לבין השתלבותם של מתמודדי הנפש בשוק העבודה החופשי). הניתוחים האקונומטריים כללו ניתוח אסטרטגיה הסתברותית (LOGIT), זיווג תצפיות (PMS), ולבסוף סדרת מבחני יציבות (הקמן SLS2 ו-SEM).
האינדיקטורים למשתנה הבלתי תלוי (השתתפות בתכנית שיקום) הינם: לקיחת חלק בתכנית שיקום אחת לפחות מטעם משרד הבריאות או ביטוח לאומי, תוך השתתפות בה במשך 3 חודשים לפחות בשנים 2004-2015. תכנית שיקומית למתמודד נפש לצרכי המחקר הזה יכולה להיות אחת מהבאות: הכשרות תומכות תעסוקה, מסגרות לימודיות ותעסוקתיות, השמה תעסוקתית ומסגרות דיור.
האינדיקטורים למשתנה התלוי (השתלבות בשוק העבודה החופשי) הינם: הופעת רישום ברשות המיסים של הפרט כעובד בשוק החופשי במהלך שנתיים העוקבות לסיום תכנית השיקום. לשם רישום זה, אדם צריך לעבוד במשך חודש אחד לפחות במהלך השנה, לא משנה מהו היקף המשרה.
המדגם: המדגם הורכב מנתונים על 233,807 מתמודדי נפש, שהוגדרו בתור אנשים שהוכרו לראשונה בשנת 2005-2012 עם לפחות 40% נכות נפשית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
