בהתבסס על תורת הצדק של רולס, נראה כי אין מקום לקיומם של מבחני מיון לבתי ספר ציבוריים, מכיון שאלו פוגעים בעקרונות של צדק ומוסר.
לשם ביסוס תשובתי, אסקור תילה כמה מעקרונות תורתו של רולס (1973):
שוויון: שוויון בחובות ובזכויות בסיסיות בין הפרטים באותה החברה. עם זאת;
צדק= הוגנות: חלוקה הוגנת ככל האפשר של משאבים בין הני האדם (עוז-זלצברג, 2004) החברה הצודקת תדאג שמצבם של עלוביה יהיה טוב ככל האפשר- מתן מקסימום עבור מי שנולד עם מינימום;
קיומם של פערים חברתיים וכלכליים הנו צודק, רק אם הוא מניב יתרונות מפצים לכל, בייחוד לחברים המקופחים ביותר בחברה;
ניתן לבחון את המקרה שהוצג, בו הונהגו מבחני מיון בקבלה לבית ספר יסודי בבית ספר טבע בתל-אביב, בהתאם לעקרונות שהנחיל רולס: ראשית, האם בחינות מיון שכאלו מקיימות את עקרון שוויון הזכויות הבסיסיות לכולם?
לכאורה, כל תלמיד יכול להגיע לסדנאות המיון המתקיימות בבית הספר ולהציג את כישוריו. עם זאת, כפי שהציג מגיש העתירה לבית המשפט, עו"ד הרן רייכמן, בבחינות המיצ"ב שהתקיימו לפני מספר שנים בבית הספר לטבע, נמצא כי כל תלמידי בית הספר היו ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. קשה לטעון כי באופן מקרי כל התלמידים הללו היו המוכשרים ביותר, הסקרניים והיצירתיים ביותר מבין אלו שמוינו.
א. צדק כהוגנות- רולס
ב. ליברטינאיזם
חלק ב: ניתוח דילמות אתיות וחברתיות
1. סוגיות פסיכומטריות וחברתיות בתהליך ברירת סטודנטים לאוניברסיטאות בישראל
2. הקשרים בין סטטוס חברתי, הערכה עצמית והישגים לימודיים
ביבליוגרפיה
