אחת ההגדרות לגלובליזציה הינה כי גלובליזציה הינה תהליך המאפשרת תנועה חופשית של סחורות, שירותים, רעיונות ואנשים ברחבי הגלובוס (בן פורת, 2008). ישנם שלושה עמדות בנוגע להתייחסות למושג גלובליזציה. העמדה הראשונה שייכת לחוקרים הסקפטיים. החוקרים הסקפטיים טוענים כי אין חדש תחת השמש והמושג גלובליזציה הוא בסך הכול הגדרה מחדש של גבולות טריטוריאליים. למעשה, לפי דעת החוקרים השייכים לגישה הסקפטית, הגלובליזציה היא ביטוי של הקפיטליזם שהתחיל בתחילת המאה ה19. כמו כן, משמעות הגלובליזציה היא עלייה באינטראקציות הכלכליות ברחבי העולם. גישה זו יכולה להיות מודגמת בטענה כי הגירת כדורגלנים אינה חדשה ויש לה עבר היסטורי ארוך (Poli, 2010).
העמדה השנייה הנוגע להתייחסות למושג גלובליזציה היא הסיווג של החוקרים ההיפר – גלובליסטים. החוקרים ההיפר - גלובליסטים סבורים כי המונח גלובליזציה איננו רק מוצדק, אלא שהוא מייצג את המסגרת המושגית היחידה האפשרית לצורך ניתוח העולם בעידן המודרני. לתפיסתם, הגלובליזציה יוצרת כלכלה אחת ויחידה, המתעלה מעל הכול, ומשלבת את אזורי הכלכלה העיקריים בעולם (Poli, 2010).
כמו כן, חוקרי ההיפר – גלובליזציה טוענים כי אנו חיים בעולם שבו המדינות אבדו חלק ניכר מכוחן. ולכן, מכיוון שהמדינות אינן יכולות עוד להגביל את ההפצה ברמה הבינלאומית של הסחורות, הן מסתפקות בעידוד ההפצה באמצעות יצירת מסגרות רגולטוריות שהן פחות מגבילות בהשוואה לעבר (Poli, 2010). בהקשר לכדורגל נעשה שימוש רב בעמדה זו בכדי להסביר שינויים משפטיים אשר התרחשו החל משנת 1995, כאשר חוק בוסמן, שנתקבל ע"י בית המשפט של הקהילה האירופית.
