בן-דוד, ליאת. (2013). "קיצור תולדות האנושות" מאמר ביקורת. שבילים, 10: 94-96
משוב ורפלקציה על קריאת המאמר:
בן דוד מתייחסת לעלילה הכללית המסופרת בספרו של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות", בו מסופר על האדם המכונה "הומו ספיאנס" אצלו התחולל שינוי לפני 70,000 שנים, אשר איפשר לו לעצב לתועלתו את כדור הארץ. בן דוד אינה מתייחס למבנה הספר, על פרקיו ותצורתו, אלא בקצרה לנרטיב הכללי העולה ממנו, על פי הררי.
בן דוד משבחת את ספרו של הררי על היותו כתוב בשפה קולחת וברורה לכל, כולל דוגמאות ממחישות ומפורטות אודות תולדות האדם מאז אותו שינוי שהתחולל לפני 70,000 שנים. מנגד, בן דוד מכירה בעובדה כי הררי הנו היסטוריון חוקר, וכי עצם האמירה שאינו מתיימר להציג מחקר מדעי אלא סיפור, שניתן היה לספר אותו גם אחרת, היא בעייתית. אמנם היא שמה את ניסיונו הכביר של הררי לתאר מנקודת זמן ספציפית שנים רבות כל כך, בהן רב הנסתר על הגלוי, בפרופורציות המתאימות.
אבורוכון, ס' (2009). עמדות מתבגרים כלפי רצח נשים על רקע טיעון חילול כבוד המשפחה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 30, עמ' 37-55 .
סיכום המאמר: אבורוכון במחקרו בחן את עמדותיהם המוסריות של מתבגרים ומתבגרות דרוזים בהתייחס לתופעת אלימות נגד נשים המואשמות בחילול כבוד המשפחה. המחקר כלל מספר שלבים, כאשר במהלכם הוצגו שני מצבים של אלימות בהם נדרשו המתבגרים לנקוט עמדה: מצב היפותטי בו הוצגו תמונות של אלימות בידי גבר ונגד האישה, ומצב קונקרטי שתיאר אירועים של "חילול כבוד המשפחה" בידי נשים דרוזיות ברמות שונות ובדרגות קרבה שונות לנבדק.
שלב 1: מאמר הנבחר: עשת, י' וסלע, צ' (2016). הבדלים בין-תרבותיים בדירוג חומרתם של מעשי רצח במשפחה בחברה הערבית. מגמות, נא (1), עמ' 386-416.
שלב 2: קריאה ומענה על שאלות
השיקולים שהנחו אתי בבחירת המאמר קשורים בנושא המוצג בו- ההבדלים בין תרבותיים בין חברות החיות זו לצד זו- יהודים וערבים, כאשר כולנו חלק מאותה מציאות של מארג חיים משותף, ומאמר שדן בהבדלים בנושא כלשהוא בין שתי הקבוצות הללו, נראה מעניין כבר בזכות זה.
סיכום המאמר: האופן שבו הפרט בחברה תופס את חומרתן של התנהגויות שאינן מקובלות ואינן תואמות את ערכיה של החברה, הוא הבסיס לכינונה של חברה נורמטיבית ושל מערכת חוקתית ופיקוח חברתי. עובדה זו מהווה מוטיבציה למחקרים רבים, כמו גם למחקר הנוכחי. במאמר מוצגת סקירת מעשי רצח שונים בתוך המשפחה, תוך ציון העובדה שהמניע לרצח, דמות הרוצח, כוונת התוקף ועוד עשויים להשפיע על שיפוטו של הפרט כלפי חומרת הרצח.
חלק ראשון: משוב ורפלקציה בעקבות קריאת ביקורת על ספר
חלק שני: ביקורת מאמר
שלב 2: קריאה ומענה על שאלות
שלב 3: מאמר מדעי נוסף
שלב 4: התייחסות ביקורתית
