עמדה היא האופן בה האדם נוטה להגיב לגירויים סביבו, והיא מבטאת את היחס של האדם כלפי ישויות או נושאים. העמדה מורכבת משלושה רכיבים – רכיב קוגניטיבי, המבטא את דעותיו, מחשבותיו ו/או אמונותיו של הפרט כלפי אותה ישות או נושא; רכיב רגשי, המבטא את האופן בו מרגיש הפרט כלפי אותה ישות או נושא; רכיב התנהגותי, המבטא את האופן בו הפרט נוטה לפעול כשהוא נתקל בישות או בנושא (טל, 2013; Vogel & Wanke, 2016).
לרוב, רכישת העמדות נעשית באמצעות תהליכים סמויים, כתוצאה מתהליכי שיפוט אוטומטיים שאינם מיוצגים במודעות הפרט. זאת, לצד תהליכים גלויים בהם מושקעת אנרגיה מנטאלית באופן מודע. הביטוי לעמדות סמויות שונה מהביטוי לעמדות גלויות. העמדות הסמויות באות לידי ביטוי אוטומטית, ללא מאמץ ובאופן ספונטני, כאשר אובייקט ההתייחסות נחשף אל הפרט, בין אם באופן מוחשי ובין אם באופן מחשבתי או סמלי, בזמן שאותו פרט אינו מודע לכך שעמדותיו באות לידי ביטוי ומופעלות בנקודת זמן זו, ללא תלות במודעותו או שליטתו. לעומת זאת, העמדות הגלויות נחשפות בעת נשאל אדם לגבי דעותיו, מחשבותיו או תפיסותיו לגבי אובייקט מסוים. במקרים אלו, האדם מודע לחשיפת העמדות, וייתכן ויושפע ממוטיבציות כאלה ואחרות (טל, 2013; Hofmann & Gschwendner, 2005).
ילדים אינם מחזיקים בעמדות כלפי ישויות או נושאים (Cohen, Roth & York, 2008), והתנהגותם ותפיסתם מושפעת מסביבתם הקרובה ומאנשים איתם מקיים הפרט אינטראקציות משמעותיות.
