עמדות כלפי העלאת גיל הפרישה בישראל על רקע מאפיינים שונים

שאלת השפעתם של מאפיינים שונים על עמדות כלפי גיל הפרישה הינה חשובה וזכתה לתשומת לב מחקרית רבה כיוון שממנה ניתן ללמוד לא מעט על האופן בו החברה תופסת את העבודה וכיצד המדינה מתייחסת לאזרחיה כאשר הם מגיעים לגיל מתקדם בו פריון העבודה יורד. בעקבות העלייה התמידית בתוחלת החיים שמלווה בעלייה ברמת החיים, שאלה זו הולכת ונהיית חשובה יותר ויותר כיוון שהעלאת גיל הפרישה הינה צעד בלתי נמנע. המשמעות הישירה של העלייה בתוחלת החיים היא  שהאזרחים מאריכים שנים יותר מאשר בעבר וככל שהפער בין גיל הפרישה לגיל התמותה גדל, כך הנתח שתשלומי הפנסיה תופסים מתקציבה של המדינה גבוה יותר ועשוי לבוא על חשבון תשלומים אחרים.

כדי להכין את הקרקע למהלך שכזה חשוב להבין מה יכול לנבא את עמדות הציבור כלפי העלאת גיל הפרישה. ניבוי זה נועד על מנת שקובעי המדיניות יוכלו להסביר את הנחיצות והמשמעויות של מהלך שכזה וכך להוציא אותו אל הפועל מתוך מקום של שיתוף פעולה ולא של כפייה. לכן מחקר זה התמקד בניסיון ליצור מודל אשר ינבא עמדות של אדם כלפי העלאת גיל הפרישה על בסיס שילוב בין משתנים דמוגרפים שונים ולא על ידי מדידה של כל אחד מהם בנפרד, מתוך ההבנה שאין גורם אחד שמעצב את עמדתו של אדם כלפי כל נושא, אלא מאפיינים רבים ברקע שלו עושים זאת. מטרתו של המחקר הייתה אם כן, להבין כיצד מאפיינים שונים של אדם יכולים להשפיע על עמדתו כלפי העלאת גיל הפרישה.

מבוא

1. סקירת ספרות

1.1 העלייה בתוחלת החיים וחובת גיל הפרישה

1.2 גיל הפרישה בישראל

1.3 גיל הפרישה בעולם

1.4 השפעת מאפייני האוכלוסייה על הסכמה להעלאת גיל הפרישה בישראל

1.4.1 השפעת הגיל על ההסכמה להעלאת גיל הפרישה

1.4.2 השפעת ההשכלה על ההסכמה להעלאת גיל הפרישה

1.4.3 השפעת המקצוע על ההסכמה להעלאת גיל הפרישה

1.4.4 השפעה מגדרית על ההסכמה להעלאת גיל הפרישה

1.4.5 השפעה דתית על ההסכמה להעלאת גיל הפרישה

1.4.6 השפעת מעורבות חברתית על ההסכמה להעלאת גיל הפרישה

1.5 שאלת המחקר

1.6 השערות המחקר

2. מתודולוגיה

2.1 שיטת המחקר

2.2 כלי המחקר

2.3 הליך

2.4 תיאור הנתונים

3. ניתוח הנתונים

4.        דיון ומסקנות

5.        ביבליוגרפיה

6.        נספחים