הספורט המודרני בימינו מתאפיין בכך שיש לו משמעות אישית, חברתית, כלכלית ופוליטית. הוא תופס מקום מרכזי בתרבות של חברות שונות ומגוונות ברחבי העולם. משום כך שהספורט הוא מעבר לשעשוע בידורי והמהווה מקור רגשי בעל משמעות רבה, לעיתים רבות אלימות מאפיינת את מגרשי הכדורגל ואת הספורט באופן כללי. באנגליה למשל תופעת האלימות בכדורגל הייתה תופעה קשה אשר פגעה בצורה ממשית בחוויה של הכדורגל שלעיתים הפך להיות מקום מסוכן ממש בעקבות הנורמה האלימה שפשתה במגרשים.
הספורט המודרני הוא אומנם ממוסחר אולם בכל זאת הוא כולל מאפיינים רגשיים ולאומיים אשר גורמים לתגובות קיצוניות בקהל אשר צופה באותם אירועים. מצב זה באנגליה נמשך עד לשנות השמונים שבה אירעו שני אירועים מרכזיים אשר שינו את הדרך שבה נהגו להתייחס לבעיית האלימות בספורט. האירוע הראשון התרחש בשת 1985 ונודע בשם אסון הייזל. באסון זה מצאו את מותם 39 אוהדי יובנטוס בעקבות אלימות של אוהדי ליברפול. כארבע שנים לאחר מכן אירע אסון הילסבורו שאומנם לא היה קשור ישירות לאלימות אולם הוא נגרם בשל החשש של מארגני האירוע כי אירועי אלימות עתידים להתרחש. באירוע זה מתו 96 בני אדם (גלילי, 2008)
בעקבות האירועים הללו נערכו הצעות והגבלות חדשות על אוהדים ועל דרכי ההתמודדות עם אוהדים באנגליה. כל עוד לא ההסדרים באצטדיונים והפיקוח על האוהדים לא נעשה בצורה אשר יכלה להביא לפיקוח מוגבר ויכולת שליטה על הקהל, התנהגות הקהל הביאה לאירועים אלימים בספורט.
