העבודה הנוכחית עוסקת בגולדה מאיר ובהשפעתה על שוויון מגדרי ותפיסת הפמיניזם במדינת ישראל.
גולדה הייתה אישה פורצת דרך, ובזמנה, אחת משלוש הנשים היחידות בעולם שעמדו בראשות מדינה (Katz, 2012). במסגרת הקריירה הפוליטית הענפה שלה, היא איישה שורה של תפקידים משמעותיים: היא השתתפה בקונגרס הציוני, ניהלה את המחלקה המדינית בסוכנות היהודית, נפגשה בחשאי עם עבדאללה מלך ירדן וניסתה להשפיע עליו שלא להצטרף למדינות ערב שיפלשו למדינה הצעירה עם הכרזת העצמאות, ולאחר הקמת המדינה היא שימשה כשגרירת ישראל בברית המועצות (1949-1948), כשרת העבודה (1956-1949), כשרת החוץ (1957-1956) ולבסוף, הגיעה לעמדה הבכירה ביותר בפוליטיקה הישראלית – ראשות ממשלת ישראל (משרד הביטחון, 2005).
הילדה הנבונה שגדלה בתנאים של עוני מחפיר, שעברה טלטלות בדרך למדינה חדשה, שרכשה השכלה, נישאה לגבר עני בניגוד לרצון הוריה ועלתה ארצה על-מנת להגשים את החלום הציוני (אביזוהר, 1994) הפכה לנושאת התפקיד החשוב ביותר במדינה, ועד היום נותרה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד (מזדיני, 2008).
כאשר עלתה מאיר לישראל מארצות הברית, היא נכנסה לתוך עולם מורכב מבחינת יחסי המינים, עולם שבו למרות ההבטחה לשוויון זכויות לנשים ולשימוש ברטוריקה שוויונית, נתקלו נשים באפליה מגדרית ובהגמוניה גברית שלטת (טריגר, 2011). למרות זאת, היא הצליחה להשתלב להפליא בעולם זה וזכתה להערכה עצומה, אולם היה לכך מחיר, בדמות הזנחת משפחתה ורגשות אדם עצומים שנלוו לכך (מזדיני, 2008).
מבוא
פרק ראשון: רקע – ילדותה של גולדה, משפחתה וראשית הציונות בחייה
פרק שני: עלייתה של גולדה למנהיגות
פרק שלישי: מלחמת יום הכיפורים והביקורת הציבורית
פרק רביעי: פמיניזם בישראל: לפני שלטונה של גולדה ולאחריו
פרק חמישי: יחסה של גולדה כלפי הפמיניזם
פרק שישי: גולדה והשפעתה על פמיניזם ושוויון מגדרי
ביבליוגרפיה
נספח א'
