סדנת דינמיקה קבוצתית: מטלה מסכמת
שלבי ההתפתחות בקבוצה
במהלך הפעילות בקבוצה כתבתי 11 דוחות אותם ניתן לחלק לשלושה שלבים של הפעילות. בשלב הראשון, ניתן לומר כי הקבוצה התאפיינה בחששות רבים ובאי נוחות לדבר ולפעול באופן פתוח( אם כי זה לא היה מאפיין של כל חברי הקבוצה) באופן אשר מאפיין קבוצות טיפוליות ומקצועיות רבות בראשית עבודתן, כפי שהדבר תואר במחקרים אשר עסקו בנושאי הדינמיקה של חברי הקבוצה(רז, 1995). למרות זאת קיבלתי את הרושם כי הדריכות הייתה רבה ומרבית המשתתפים ציפו כבר להתחיל את ההתנדבות שלהם ולקבל את הכלים בסדנה שיהפכו את ההתנדבות ליעילה. בשלב מתקדם יותר של הפעילות הקבוצתית, תיארתי זאת כך: " בתחילת הדרך היה נראה שהרבה מאוד רוצות כבר להתחיל והיו להן ציפיות גבוהות"( דו"ח שמיני). בשלבים מאוחרים יותר, צצו קשיים אשר ליוו את ההתנדבות, אולם התחושה הכללית חיובית של הפעילות בסדנה נשארה בעינה.
הקבוצה התפתחה באופן כזה שהחששות שליוו את הקבוצה בתחילת הפעילות פגו במידה רבה, לאחר שחברי הקבוצה שמו לב לכלים שהם מקבלים, ולסיפורים מן השטח שהם שומעים בנוגע לסוגיות אשר מעניינות אותם ורלוונטיות לעיסוק ההתנדבותי שלהם. כלומר, היעילות של הקבוצה והיכולת שלה לתרום לחברי הקבוצה, פיזר את החששות ואת התחושות הראשוניות במידה רבה. סיבה נוספת אשר עזרה לבטל במידה את החששות מן הפעילות בקבוצה הייתה כי בשלב הראשון של הפעילות, עסקנו בחששות הכלליות שיש לאנשים מפני מקומות חדשים וחוויות חדשות ולמדנו כיצד יש לגשת אליהן ולהתייחס אליהן. לדעתי זה עזר לנו להבין, בשלב ראשוני של הפעילות, כיצד אנו מרגישים ומשום כך הדרך לקבל את המציאות הזו הייתה קלה יותר. שילוב של הבנה זו, יחד עם מתן כלים קונקרטיים יעילים עזר לקבוצה להפוך להיות מגובשת ומלאת ביטחון, ביחס לשלבים המוקדמים, וגרם למרבית חברי הקבוצה להתעצב ולעסוק בסיבות המקצועיות שבגינן התכנסו ומבלי לתת לרגשות ולחששות לפגוע ביעילות הקבוצה.
