מאמצע שנות התשעים ועד עתה חלה התרחבות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. התרחבות זו הגדילה את מספר הסטודנטים, פתחה ערוצי קידום ותעסוקה נוספים והגבירה את הניידות החברתית (וולנסקי, 2004). בנוסף לכך, התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נועדה, בין השאר, לאפשר לתושבי הפריפריה גישה להשכלה גבוה, גישה שבעבר הייתה חסומה בפניהם (גץ, 2008).
עם זאת, למרות התרחבות ההשכלה הגבוהה, תושבי הפריפריה עדיין נתפסים כסובלים מנחיתות בנגישות להשכלה גבוהה. אומנם כבר לא מבחינת הממד הגיאוגרפי, אך מבחינת נגישות לממדים אחרים כגון יוקרת המוסד או תחומי לימוד (לב ארי וגץ, 2014). בעבודה זו נבדוק האם למגורים באזור הפריפריה או המרכז יש קשר לבחירת תחום לימודים, ואם אכן יימצא קשר נפרט מהו.
