כניסתן של נשים לשוק העבודה היא תופעה חדשה של המאות האחרונות, לאחר הדרה ממושכת בת שנים, אשר ראתה באישה יצור נחות מהגבר, שאינו בעל זכות לבחור, לעבוד או לרכוש השכלה, וכל ייעודו הוא בהבאת צאצאים וגידולם. שינוי תפיסה זו הוא תולדה של מאבקים מרים וממושכים כבר מהמאה ה-19, שהובילו בהדרגה לשינוי המציאות והתפיסה התרבותית בנוגע למקומה של האישה (רוזין, 2002).
על-אף שינויים מרחיקי לכת במעמדה של האישה, הרי שעדיין קיימים פערים מגדריים בולטים בתחומים שונים, אשר באים לידי ביטוי בתומי העיסוק, בתפיסתה כאחראית על גידול הילדים וכל משק הבית, ללא תלות בעיסוקה ובהכנסתה, נוסף על פערי שכר משמעותיים עבור אותה העבודה הנעשית על ידי גבר (אהרון, 2006).
שאלת המחקר הנוכחי היא מהם הגורמים המשפיעים על נוכחות נשית נמוכה מבין המועסקים בענף ההייטק?
בעבודה זו אנסה לענות על השאלה, תחילה על-ידי דיון במקומן של נשים בשוק העבודה, החל בסקירה היסטורית של נשים עובדות, עבור בכח העבודה הנשי בישראל. לאחר מכן, אתמקד בנוכחותן של נשים בענף ההייטק, וביחוד בשיעורי ההעסקה שבו. אציע מספר משתנים אפשריים המשפיעים על הפערים המגדריים בתחומי הליבה בענף זה, ביניהם: תפיסות תרבותיות של מקצועות ההנדסה והמדעים כ"גבריים" הן בעיני התלמידים והן בעיני מורים ויועצים, החל בגיל בית ספר, רתיעה נשית ממקצועות אלו והימנעות מהם באקדמיה, מה שמפחית את האפשרות לעסוק בהם בהמשך, וכן שעות עבודה רבות בתעשיית זו המונעות עיסוק נשים או גורמות להן לפרוש.
מבוא
נשים בשוק העבודה
נשים בשוק העבודה בישראל
נשים בתעשיית ההייטק הישראלית
הסברים אפשריים לפערים המגדריים בתעשיית ההייטק הישראלית
פערי השכר
שעות עבודה
השכלה מדעית/ הנדסית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
נשים בשוק העבודה
נשים בשוק העבודה בישראל
נשים בתעשיית ההייטק הישראלית
הסברים אפשריים לפערים המגדריים בתעשיית ההייטק הישראלית
פערי השכר
שעות עבודה
השכלה מדעית/ הנדסית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
