תופעה של חטיפת ילדים ברזילאים ומסירתם לאימוץ מאוד נפוצה בברזיל (Michelle Waide, 2008) מלבד חטיפות לא חוקיות של ילדים, מידי שנה הרשויות בברזיל קובעות כי הורים רבים אינם כשירים לגדל את ילדיהם וזאת בשל המצב הכלכלי הקשה (Cardarello, 2009). מלבד זאת, משפחות רבות מחליטות למכור את ילדיהם לטובת אימוץ בשל מצוקה כלכלית Fonseca, 2006)).
כיום, במדינת ישראל מאות ילדים ומתבגרים מאומצים שהגיעו באימוץ בין- ארצי ממדינת ברזיל (נוי- שרב, 2004). ילדים אלו מתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים רבים (לוי- שיף, 2003). אחת הסיבות לכך, מתבגרים מאומצים יכולים לתפוס באופן שלילי את מעמד האימוץ. בגיל מסויים, מתבגרים מאומצים נעשים סקרנים ומענינים יותר לגבי שורשיהם. לרוב, יבקשו המתבגרים לקבל מידע אודות הוריהם הביולוגיים ואף לקשור איתם קשר (גלייטמן וסויה, 2011). "בפתיחת תיבת פנדורה" זו עלולות להיות השלכות קשות עבור הילד המאומץ (רייפן, 2015). השלכות אלו נובעות מתחושת האכזבה והתסכול מגילוי האמת.
בעבודתי זו עסקתי בנושא חטיפת ילדים ברזילאים ושליחתם לאימוץ. במדינת ישראל ישנם ילדים רבים שמודעים לכך שהם מאומצים מברזיל. מטרתו של המחקר לנסות להבין את התחושה והחוויה בצל הידיעה שלא ידוע מהיכן שורשיך. במחקרי אנסה לענות על השאלה האם כדאי לילדים מאומצים מברזיל "לפתוח את תיבת הפנדורה" ולגלות אודות עברם.
טענתי, היא שילדים מאומצים מברזיל מרגישים תחושות של חוסר ביטחון, חוסר ודאות וחוסר שייכות. בכדי לפוגג חלק מתחושות שליליות אלו המתבגרים המאומצים צריכים לחקור אודות שורשיהם ועברם ובכך לגלות את זהותם.
מבוא
סקירה ספרותית
שיטת המחקר
ממצאים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
