מחלת האלצהיימר, כמו מחלות כרוניות אחרות (כמו מחלת הסרטן), מחלות בעלות הפוטנציאל להביא את החולה לכדי מוות, נחשבת למחלה קשה, שוחקת, אשר משפיעה על החולה בדרכים מגוונות, הן בצד הפיסי, הקוגניטיבי, אך גם ברמה המנטאלית, רגשית, והיום יומית. בעוד שקיימות השפעות נרחבות הנוגעות להתמודדות החולה עם המחלה, ואלו נחקרו ונחקרות ולכן ממוצות היטב בספרות, המחקר האקדמי בשנים האחרונות, החל לקחת בחשבון, אולי באופן חדשני, כי אותה התמודדות אף משפיעה בצורה נרחבת, גם ובעיקר, על משפחתו (Glaser-Kiecolt & Dodge, 2016).
תופעת איש המשפחה המטפל, תופעה אשר גדלה והופכת לבעיה סוציולוגית וחברתית של ממש בכל מדינה מערבית, אשר מחלקת את משאביה כמדינת רווחה מצד אחד וכמדינה קפיטליסטית מצד שני, יצרה סיטואציה יוצאת דופן שבה רוב הטיפול (הבלתי רפואי) מוטל למעשה לפתחה של המשפחה בכלל, ועל איש המשפחה, המטפל המרכזי, שהינו למעשה במרבית המקרים, אחד מילדיו. מציאות זו, שבו איש המשפחה המטפל נדרש לטיפול באמו, אביו, או בשניהם יחד, תוך שעליו לגדל את ילדיו ולטפל במשפחתו, הפכה לנושא בעל עניין בספרות האקדמית, מתוך ההבנה הולכת וגוברת על המחירים שאותם אישי משפחה מטפלים משלמים במצב מורכב זה (Miaskowski, Ruland & Stenberg, 2010).
במסגרת עבודת מחקר איכותנית זו אבקש לעסוק בהשלכות השונות והמגוונות של הסוגיה, תוך התמקדות בהשלכות של המצב החדש על איש המשפחה המטפל, על המשמעות של מצב זה על משפחתו, ילדיו, ובני או בנות הזוג שלו (קרי, שאלת המחקר).
תקציר
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1מחלת האלצהיימר
1.2איש המשפחה המטפל
1.3התמודדות איש המשפחה המטפל
2.מתודולוגיה
2.1הקדמה
2.2השערות המחקר
2.3שאלות המחקר
2.4המשתתפים
2.5כלים
2.6הליך
2.7ניתוחי תוכן
2.8אתיקה ואמינות
3.ממצאים
4.דיון
4.1מחלת האלצהיימר
4.2קשיי התמודדות
4.3השלכות למצב הקיים
5.סיכום והמלצות למחקרי המשך
6.מקורות
7.נספחים
א.שאלון הריאיון
ב.תמלול הראיונות
