הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים ב-1967 תרם רבות לאתוס הישראלי. הסיסמה של ״מעטים מול רבים״ הדהדה מכל עבר והגאווה בהישג חסר תקדים של צה״ל, שהצליח להכניע אויבים רבים וגדולים ממנו ולכבוש שטחים נרחבים בחצי האי סיני, רצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, געשה. לאחר המלחמה שטחה של מדינת ישראל שילש את עצמו, והחלום של ארץ ישראל השלמה מהחידקל עד הפרת נראה קרוב מאי פעם. אם במחשבה הציונית של הוגי המדינה הקמת ישובים יהודיים בשטחה של פלשתינה הייתה מעשה ידי אדם בעל רצון וערכים סוציאליסטיים, אזי לאחר המלחמה נוסף הפן הטרנסצנדנטלי של אידאולוגיה משיחית וקדושת הארץ. מעשה ההתיישבות בשטחים הכבושים הפך למצווה דתית. תנועת ״גוש אמונים״ שצמחה מתוך משנתו של הרב קוק, תוך שינוי והתאמת הגותו לצרכיה שלה, שילבה בתוכה ״יהדות, ציונות, התיישבות, בטחון, הקרבה וגאולה, אישית וקבוצתית, חברי התנועה הציגו עצמם כממשיכי המתיישבים של דגניה ומרחביה וכשומרי המסורת של ׳הציונות האמתית׳" (אלדר וזרטל, 2004). תנועה זו ראתה בהתיישבות בארץ ישראל הקדושה ששוחררה זה עתה משלטון זר ערך עליון, העולה אפילו על מדיניות הממשלה.
הרב קוק, הוגה יהודי דגול שעל משנתו מתבסס הזרם הדתי-לאומי, התחבט רבות בשאלת החילון הקיצוני של התנועה הציונית. לבסוף, למרות חילוקי דעות חריפים עם הרבנים מהזרם החרדי, הגיע למסקנה מכרעת כי המתיישבים הציוניים בעצם המירו את עבודת אלוהים של מעלה בעבודת כפיים על אדמת הקודש, וכך, תוך הקרבה עצמית, הם מקרבים את הגאולה ואת בוא המשיח (רודיק, 1987). כך הרב קוק הצליח לחבר בין התנועה הציונית החילונית לבין הדת ולתת לגיטימציה למדינה הצעירה, חוקיה ומוסדות שלטונה, ובכך נתן את יריית הפתיחה למה שלימים הפך לתנועת ״גוש אמונים״.
מבוא
פרק 1
משנתו של הרב קוק
הצדקת ההתיישבות וצמיחת ״גוש אמונים״
פרק 2
2.1. תיאוריית הצדק כהוגנות של ג׳ון רולס
2.2. משנתו של הרב קוק מול תיאוריית הצדק של רולס
פרק 3
3.1. ויל קימליקה והרב-תרבותיות
סיכום
אחרית דבר
ביבליוגרפיה
