האם נקיטה במדיניות לגליזציה של סם המריחואנה היא מעשה צודק ומוסרי?

תעשיית המריחואנה מגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. יש נתונים האומדים כי בשנת 2021 תעשיית הקנאביס תגלגל קרוב ל-30 מיליארד דולר בשנה ובשנת 2025 אף תגיע לכ-50 מיליארד דולר בשנה (Ali et al., 2013). ללא ספק מדובר בנתונים מספריים מדהימים ובקצב גידול נאה לכל הדעות. אולם במדינות רבות השימוש בסמים קלים, ובפרט זה במריחואנה, אסור על פי החוק. כתוצאה מכך, מיליוני אזרחים נענשו ונענשים – לעתים קרובות בחומרה רבה – על שימוש בסמים קלים. רבים מאנשים אלה נענשו על החזקת סמים לשימוש עצמי. במשך שנים רבות, לא הציבור הרחב ולא הקהילה האינטלקטואלית לא הביעו הבנה למצוקתם של משתמשי הסמים אשר הועמדו לדין ולהורשע. ייתכן כי חוסר ההבנה נובע מפרופגנדה רחבה ארוכת שנים אשר ציירה את משתמשי הסמים כעבריינים ופושעים. ואולם, בשנים האחרונות ניתן להיווכח כי הולך וגדל השיח הציבורי בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט בנושא לגליזציה של סמים קלים מסוג מריחואנה. תומכי הלגליזציה ומתנגדיהם מעלים טיעונים שונים אשר מתייחסים לתועלת ולנזקים פוטנציאליים הנובעים מלגליזציה (הסרת איסור מלאה) או אי-הפללה (הסרת איסור חלקית) של השימוש בסמים קלים. אך הטיעונים של אנשי שני המחנות אינם מבוססים אך ורק על התועלת או הנזק. תומכי הלגליזציה פונים אל תיאוריות הצדק השונות כדי כדי ליצור מערכת טעונים והצדקות רחבה ומשכנעת.

מטרתי בעבודה זו היא לבחון את מידת המוסריות והצדק באימוץ של מדיניות ליגאליזציה של סמים קלים מגישות צדק שונות. שאלת המחקר היא "האם נקיטה במדיניות לגליזציה של סם המריחואנה היא מעשה צודק ומוסרי?". 

1. מבוא

2. קנאביס: היסטוריה של שימוש, איסור ולגליזציה

2.1. הדרך לאיסור

2.2. החקיקה מול המציאות

3. לגליזציה: הדילמות הערכיות-מוסריות

3.1. הטיעונים נגד הלגליזציה

3.2. הטיעונים בעד הלגליזציה

4. תיאוריות הצדק והלגליזציה

4.1. תיאוריית הצדק של ג'ון רולס

4.2. הגישה הליברטריאנית

4.3. גישת היכולות

4.4. גישת שיפוט תועלתני 

5. סיכום

ביבליוגרפיה