שאלה 1
פרופסור דן שכטמן הינו פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון וחוקר מבנה החומר אשר גילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש – גבישים כמו-מחזוריים. הוא זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2011. אולם, כפי שמתואר בציטוט הכתבה, הדרך לשם הייתה לא קלה. הוא מספר כי אנשים וחוקרים רבים לא האמינו לו ולא רצו לקבל את התגלית החדשה שלו, אפילו לא ביתו. תומאס קון בספרו (1977) מתאר את המדען כשונה משאר בעלי המקצוע. הוא מסביר כי אפילו המשורר הפשוט נדרש לתמיכה של כל החברה הציבורית בה הוא חי שיתנו את דעתם על יצירותיו על מנת שאלו יקבלו לגיטימציה.
שאלה 2
המאמר של לן ואנדרס ((Lan & Andres, 2000 מציע מחקר אמפירי של דעות פרדיגמטיות המכוונות מחקר במינהל הציבורי. המאמר בוחן אמפירית את תיאוריית המחקר של תומאס קון כלומר הפרדיגמה שכוללת את האמונות, תפיסות והשקפת עולם אשר מכוונת את החוקרים בהגיעם לערוך מחקר, מה גישתם ונקודת מבטם כלפי הנושאים אותם הם מתכוונים לחקור. שאלות המחקר מבקשות לבדוק מהן שיטות הניתוח העיקריות של חוקרים העוסקים במינהל ציבורי, מהו המקור לנתונים והאם קיימות פרדיגמות משותפות למחקרים הללו (p. 139).
שאלה 3
מינהל ציבורי אינו מדע מדויק על כן על מנת להגיע לתובנות מסוימות בחקר המינהל הציבורי נדרש להתייחס לכל התיאוריות, המודלים והמושגים בהם משתמשים בתחום הזה לפני שמגיעים למסקנה. בדיקה מציאותית של העניין תראה כי לא ניתן לקחת בחשבון את כל התיאוריות הקיימות מאחר ומספר אינסופי. מכאן יש רבים הטוענים כי המינהל הציבורי הינו מחקר חסר גבולות והתחום הזה בכלל סובל ממשבר זהות.
שאלה 4
חשיבותו של המינהל הציבורי ההשוואתי נובע בעיקר מהגלובליזציה הגוברת לאחרונה. החוקרים ג'ודי פיצפטריק, מלקולם גוגין, טניה הייקילה, דונלד קלינגנר, ג'ייסון משדו וקריסטין מרטל במאמרם (Fitzpatrick, Goggin, Heikkila, Klingner, Machado & Martell, 2011) מבצעים מחקר מקיף של תיאור וניתוח השוואתי של תחום מינהל ציבורי על מנת להגיע לתובנות ממליצות לעתיד. הם מסבירים כי המינהל הציבורי נעשה יותר ויותר בינלאומי והשוואתי וחשיבותו נובעת מכמה בחינות: פיתוח התיאוריה של המינהל וההבנה כיצד ומדוע יש סוגי ממשל שונים בין מדינות;
