The deliberation without attention effect- אפקט הרהור ללא קשב, עדות לפרשנות מלאכותית:
תקציר:
תומכים בתיאוריית החשיבה הבלתי מודעת טוענים כי לתת לתת- מודע להרהר בנושא, יכול לזרז קבלת החלטות. במספר מחקרים אחרונים, החוקרים הראו שמשתתפים שהקשב שלהם היה ממוקד בפתירת בעיה מורכבת (אלו שמצריכים שימוש במחשבה מודעת) עשו בחירות, החלטות ושיפוטים פחות טובים, בהשוואה למשתתפים שהקשב שלהם היה מרוחק מהבעיה (אלו שדיווחו שהשתמשו במחשבה לא מודעת). אנו טוענים שממצא זה, לעומת ביסוס הקיום של אפקט הרהור ללא קשב, מוסבר בצורה יותר משכנעת על ידי מונחים של מרחק מספק בין שיפוטים שנעשים אונליין לעומת שיפוטים שמבוססים על זיכרון. בניסוי מס' 1, מצאנו ממצא הפוך מהממצא הקודם, באמצעות שינוי המטרה של תהליך העיבוד שנעשה אונליין מיצירת שיפוט לשינון. ניסוי מס' 2 סיפק שחזור של הממצאים ויתרה מכך, ביסס את הטענה שחלק מהמאמץ הקוגניטיבי הוא הכרחי בכדי להגיע גם לתוצאות המקוריות וגם לממצא ההפוך, דבר שמרמז כי שיפוטים מסוג זה הם תוצאה של חשיבה מודעת ולא של חשיבה לא מודעת.
מרטין לות'ר קינג אמר ש"אין דבר שכואב לאנשים מסוימים יותר מלחשוב". תיאורית החשיבה הלא מודעת (UTT), מציעה נחמה לאנשים אלו. לפי ה- UTT, כשנדרש לבצע החלטות מורכבות, היגיון מודע המצריך מאמץ קוגניטיבי הוא מופרז. "חשיבה בלתי מודעת", המוגדרת כניסיון לא מאומץ בהיעדר הפניית קשב לתחום הבעיה, מייצרת שיפוטים טובים יותר. העדויות התומכות באפקט זה הנקרא "הרהור ללא קשב" נובע מפרדיגמה המניחה כי חשיבה בלתי מודעת שולטת כאשר הקשב מופנה ממטלת קבלת החלטות באמצעות הסחת דעת.
