(1) הקדמה
בעבודה זו אעסוק במושג אובדן ואבל. פרידה, אובדן ומוות הם חוויות מכאיבות, מפחידות ומאיימות רגשית. עצב, כמיהה, אי נוחות עזה הן רק חלק מהרגשות של בני האדם בעת חווית האובדן והשכול של אדם קרוב עם זאת, כל האנשים בחייהם יחוו אובדן בדרך זו או אחרת ועם זאת יצטרכו להמשיך לחיות את חייהם מתוך קבלת האובדן שהופך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים. העבודה כאחות סיעודית מובילה אותנו למפגשים רבים עם האובדן והאבל של המשפחות בבתי החולים. תחושת החמלה אמורה להיות כזו המאפשרת חמלה על המטופל שנגאל מייסוריו ומאידך חמלה על משפחתו שאיבדה את יקירה. ההבנה כי המשפחה צריכה לעבור שלבים להתמודדות עם מצבי אובדן ואבל מסייעת לנו, הצוות הסיעודי, להבין את המשפחה בכל אחד מהשלבים שהם עוברים לא פעם במחלקות, בפרט כאשר המוות מופיע במפתיע.
לכן עבודה זו עוסקת במנעד הרגשות שאנחנו, כצוות סיעודי, עוברים בתהליך של אובדן מטופל והאבל האישי עבור כל אחד מהללו והניסיון לצמוח מתוך האסונות והרגעים הקשים הללו, גם אם המטופל אינו 'קשור' אלינו באופן אישי. ללא ספק המצבים הללו מובילים לתחושת של אובדן ואבל לא פעם. כאשר לעיתים המקרים הללו גורמים לקושי מצטבר לאורך הקריירה.
בהמשך יובאו מאפיינים לעולם המושגים של אובדן ואבל ותחושות אמביוולנטיות.
(2) אובדן ואבל – הגדרה והשלכות
פרידה, אובדן ומוות הם חוויות מכאיבות, מפחידות ומאיימות רגשית. עצב, כמיהה, אי נוחות עזה, אשמה תחושת איבוד השפיות הן רק חלק מהרגשות של בני האדם בעת חווית האובדן של אדם קרוב עם זאת, כל האנשים בחייהם יחוו אובדן בדרך זו או אחרת ועם זאת יצטרכו להמשיך לחיות את חייהם מתוך קבלת האובדן שהופך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים (רובין, מליקנסון ויצטום, 2016).
