מבוא:
בנייר עמדה שלהלן תוצגנה עמדות בעניין הרחבת סמכויותיהן של אחיות במערכת הבריאות למתן מרשמי תרופות לחולים, במקרים מסוימים.
מטרות המסמך הן לדון בנושא זה משני היבטים: צידוד בהרחבת סמכויות שכזו, או שלילתה. לדידי, היתרונות הטמונים באפשור רישום מרשמים לאחיות עולים על החסרונות מהיבטים שונים, אותם אתאר. לשם כך, אגדיר תחילה את סמכויותיהן של אחיות, כפי שהן קבועות בחוק:
העיסוק כאחים/ות בישראל מעוגן בתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות והעוסקים בבתי חולים). המונח סיעוד מתייחס לכלל הפעולות בהן מתעסקת האחות במערך הבריאות. בהיררכיה הקיימת במערך הבריאות, הרופא הוא בעל המעמד הבכיר ביותר בחינה משפטית (משרד הבריאות).
מתן היתר לאח/ות לביצוע פעולות שבהגדרתן הן פעולות רופא , מתאפשר רק באישור מיוחד של המנהל הרפואי המקומי ומוגבל ליחידה בה ניתן האישור. פעולות אלו נקראות "פעולות חריגות".
(1) הרשאה אישית; (2) הרשאה תינתן לאלו בעלי ותק של חמש שנים, ויחייב הכשרה מוגדרת ומוכרת, ועמידה בבחינה ממשלתית; (3) מדובר במרשמי המשך בלבד (מרשם לטיפול שהותחל על ידי רופא); (4) ללא סטייה ממרשם הרופא, למעט במקרים של הנחיות המחייבות סטייה או הנחיה מהרופא המטפל; (5) מתן מרשם על ידי אחות לאחר שעיינה בגיליון החולה ובדקה את תגובותיו לתרופה (חוזר מינהל הסיעוד, 2010).
מבוא
עמדות נגד
העדר הכשרה מתאימה
חשש מזילות ברישום
עמדות בעד
מענה לצרכי מערכת הבריאות המתרחבים
הוזלת עלויות והתייעלות
חסכון בזמן, נוחות ונגישות
העלאת מעמדן המקצועי של אחיות בעיני מטופלים וחברי מערכת הבריאות
סיכום
ביבליוגרפיה
