חווית הלידה ודיווח על רשלנות רפואית בקרב יולדות

המערכת הרפואית והמערכת המשפטית חולקות נקודות ממשק רבות. כך, שתי המערכות הן מערכות העוסקות בבני אדם, הפועלות על בסיס עקרונות חברתיים ושתיהן מערכות ציבוריות. אחת מנקודות המפגש של שתי המערכות היא עם התרחשות של אירוע חריג, הנבחן בעיניים של בית המשפט. בעולם המשפט נהוגה חלוקה בין משפט ציבורי למשפט פרטי. המשפט הציבורי, עוסק ביחסים בין המדינה לאזרחיה וכולל, בין היתר, תחומים חוקתיים, מנהליים ופליליים. המשפט הפרטי עוסק ביחסים שבין פרטים. בתוך עולם זה, נמצאים דיני הנזיקין, הקובעים באילו מצבים אדם שגרם נזק לאחר - יידרש לפצות אותו על כך ובאיזה היקף יהיה הפיצוי[1].

אחת מהעוולות הנזיקיות המוכרות בפקודת הנזיקין (להלן: "הפקנ"ז"[2]) היא עוולת הרשלנות. עוולה זו נקבעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע כי:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות, חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות. והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

תקציר

1.          רקע מדעי 

1.1            הקדמה

1.2            רשלנות רפואית בישראל

1.3            רשלנות רפואית ותחום הגניקולוגיה

1.4            תרחישי סיכון במהלך הלידה

1.5            סיבוכים בלידה או לאחריה עקב התנהלות הצוות הרפואי 

1.6            סיכום  הרקע התיאורטי 

2.          שאלת המחקר

3.          שיטות המחקר

3.1            משתתפי המחקר

3.2            כלי המחקר

3.3            הליך המחקר וניתוח הנתונים

4.          ממצאי המחקר

4.1            סטטיסטיקה תיאורית

4.2            בחינת הקשר בין המשתנים

4.3            בחינה של השפעות דמוגרפיות

4.4            דיווח על רשלנות רפואית מצד משתתפות המחקר

5.          דיון וסיכום

5.1            מרכזיות הצוות הרפואי בהליך הלידה

5.2            בין רשלנות רפואית לביטחון במהלך הלידה

5.3            מגבלות והמלצות להמשך מחקר

מקורות

נספחים

נספח א׳ – שאלון המחקר

נספח ב׳ – תדפיסי SPSS מרכזיים