רקע ושאלת המחקר
מספר מחקרים מראים שקיים מתאם בין מדדי טרור לבין תחלואה מסוגים שונים כפי שנמדד על ידי אשפוז במחלקות שונות ופניות למיון בבתי חולים. בעשורים האחרונים כבר לא מדובר רק בסכסוכים מזוינים בשדות הקרב, אלה בתקיפות טרור רבות ואכזריות והפצצות שמתרחשות בערים ובאזורים אזרחיים ומכוונות לעיתים קרובות לאזרחים תמימים. זה מעלה את הסוגיה של בריאות נפגעי הטרור. הטיפול בבתי חולים בעת ולאחר תקריות של טרור כולל מספר היבטים המבדילים אותו מטיפול בנסיבות אחרות (Celik et al., 2017). הנושא הוא חשוב בשל מספר רב של נפגעי הטרור. כך, משנת 2013 עד 2014 חלה עלייה של 80% במספר ההרוגים עקב פעילות טרור. מקרי המוות הקשורים לטרור נמצאים בשיא כל הזמנים - 32,685 ו - 29,376 מקרי מוות הקשורים לטרור בשנת 2014 ו- 2015, בהתאמה. פיגועי הטרור המוגדר כשימוש באלימות והפחדה בחיפוש אחר מטרות פוליטיות, מזיקים לבריאות, מביאים לתמותה בטרם עת, ומערערים את העקרונות המרכזיים בבריאות הציבור (Alcalá et al., 2017).
במחקרים אמפיריים רבים נחקר הקשר בין מדדי טרור לבין סוגי תחלואה שונים, גם כעבור זמן רב לאחר הפיגוע. במחקרים האלה משתמשים בהנחות שונות בכדי להסביר את הקשר. במאמרם של Bugge et al. (2017) מצויין כי קיים סיכוי גבוה יותר לתלונות הקשורות למספר מערכות גופניות בקרב ניצולי טראומה – זה נוסח בהקשר לפיגוע רב נפגעים באי Utøya ליד בירת נורווגיה אוסלו ב-2011.
תקציר
1.מבוא - רקע ושאלת המחקר
3. סקירת ספרות
4. נתונים
5.שיטות
6. תוצאות אמפיריות
7. מסקנות
מקורות