אמצעים לשיפור איכות חייהם ושילובם בחברה של חולי פרקינסון

מחלת הפרקינסון

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירודגנרטיבית פרוגרסיבית כרונית, הגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף (;Wressle, Engstrandz & Gran, 2007 לוי, 2014). מדובר במחלה חשוכת מרפא, אשר אובחנה לראשונה בשנת 1817 (לוי, 2014). המחלה מתקדמת ככל שמתקדם תהליך הנקרא אפופטוזיס, במהלכו מתנוונים תאי עצב הממוקמים באיזור ה-Substania Nigra שב-Midbrain, כשהפגיעה העיקרית מיוחסת לרכיבים הורטיקלים של ה-Pars Compacta (;Davie, 2008 לוי, 2014). תפקיד התאים הללו, הוא ייצור של כימיקל הנקרא דופמין, אשר ממונה על העברת מסרים עצביים מה-Substania Nigra אל ה-Corpus Striatum, לצורך קיום פעילות שרירית תקינה (Davie, 2008).  הפגיעה בתמסורת המוחית, מובילה להווצרותם של התסמינים הקליניים האופייניים למחלת הפרקינסון, כשהעיקריים שבהם הם רעד בזמן מנוחה, נוקשות שרירית, והאטה בתנועתיות (;Wressle, Engstrandz & Gran, 2007 לוי, 2014). כמו כן, משפיעה מחלת הפרקינסון על יכולות ההליכה, שיווי המשקל, הדיבור והתקשורת, הקוגניציה והבריאות המנטאלית (לוי, 2014). 

מאחר ומדובר במחלה פרוגרסיבית, התהליך הניווני של תאי העצב במוח מתקדם באופן הדרגתי וככל שהוא מערב יותר איזורים מוחיים, כך מופיעים תסמינים קליניים רבים יותר. על פי Braak, בשלבים המוקדמים של מחלת הפרקינסון – השלב הראשון והשלב השני, נצפה ניוון של תאים עצביים באיזורי ה-Medulla Oblongata, ה-Pontine Tegmentum וה-Olfactory Bulb, כשבשלבים הללו החולים עדיין פרה-סימפטומטיים. עם התקדמות המחלה, בשלב השלישי על פי Braak, נוצרת המעורבות של ה-Substantia Nigra, וכן איזורים נוספים ב-Midbrain וב-Basal Forebrain, עד שלבסוף השינויים ניכרים גם ב-Neocortex.

תקציר

1. מבוא

1.1       מחלת הפרקינסון 

1.2       שכיחות מחלת הפרקינסון 

1.3       אבחון מחלת הפרקינסון 

1.4       טיפול במחלת הפרקינסון 

2. שיטה

3. סקירת ספרות

3.1       אמצעים לשיפור איכות חייהם של חולי הפרקינסון 

3.2       שילוב חולי פרקינסון בקהילה

3.3       אמצעים לשיפור איכות חייהם של חולי הפרקינסון ושילובם בקהילה בישראל

4. דיון 

5. סיכום ומסקנות

6. רשימת מקורות